שאלה:
האם עובד שמועסק בחג זכאי למנוחת פיצוי?
תשובה:
סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן: "הפקודה") קובע את רשימת מועדי ישראל, אשר הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות .
כמו כן, יום העצמאות נקבע כיום חג בחוק יום העצמאות, תש"ט-1949.
לעובדים שאינם יהודים יש הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.
עוד קובעת הפקודה, כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית, יחולו לגבי יהודי – על מועדי ישראל, ולגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.
כלומר, ההוראות לעניין מנוחה ועבודה בחגים נלמדות מן ההוראות בדבר מנוחה ועבודה ביום המנוחה השבועית.
סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע את הוראות הגמול לעובד שהועבד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, ולפיהן הגמול על עבודה ביום מנוחה מכיל שני רכיבים:
א. רכיב של "מנוחת פיצוי"- על המעביד לתת לעובד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד. בפסיקה נקבע כי אם הועסק עובד במנוחה השבועית ללא היתר, אין המעביד חייב לתת לו את מנוחת הפיצוי.
ב. בנוסף לכך, ישנו רכיב התשלום – 150%.
מובן שבמידה ונקבע הסדר אחר לגמול על עבודה בימי מנוחה המטיב עם העובד (למשל בחוזה אישי / הסכם קיבוצי / צו הרחבה / נוהג במקום העבודה וכו')- יחול ההסדר המטיב על העובד.
מכאן, כי כמו במנוחה שבועית, כך גם בחגים, יש צורך בהיתר כדי שההעסקה תהיה חוקית, וההיתר הוא שיקבע את ההוראות בדבר מנוחת הפיצוי לעובדים שהועסקו בחג.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ