האם ניתן לערוך שימוע לעובדת במהלך התקופה המוגנת שלאחר חזרתה מחופשת לידה?
שאלה:
האם ניתן לערוך שימוע לעובדת במהלך התקופה המוגנת שלאחר חזרתה מחופשת לידה?
מאת עו"ד אורן נקש, המחלקה המשפטית בחשב עבודה.
תשובה:
סקירה מקדימה:
לפי סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים חל איסור לפטר עובדת בתקופה של 60 ימים לאחר שובה מחופשת לידה לעבודה (להלן: התקופה המוגנת). וכך קובע הסעיף:
"לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה;…".
בעבר, פסיקה ותיקה של בית הדין הארצי קבעה שאין מניע למסור לעובדת הודעת פיטורים במהלך התקופה המוגנת, כל עוד הפיטורים ייכנסו לתוקף בתום התקופה המוגנת.
על בסיס פסיקה זו, מעסיקים רבים מסרו לעובדותיהם הודעת פיטורים במהלך התקופה המוגנת, כאשר בהודעת הפיטורים צוין במפורש כי הפיטורים ייכנסו לתוקף בתום התקופה המוגנת.
כיום, שונתה הלכה זו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת טניה חורי (42097-12-11). בפרשה זו נקבע באופן מפורש כי לא ניתן במהלך חודשי ההיריון או חופשת הלידה ואף בתקופת 60 הימים שלאחר החזרה מחופשת לידה, להודיע לעובדת מראש על סיום עבודתה לאחר 60 הימים. פיטורים בתקופה זו יהיו אפשריים מקום שניתן היתר כדין מהממונה.
משמע, בהתאם להלכה הפסוקה בימים אלו – חל איסור מוחלט ליתן הודעת פיטורים לעובדת במהלך התקופה המוגנת – אף אם מועד הפיטורים חל רק לאחר התקופה המוגנת.
תשובה לשאלה:
בהתאם ללשון החוק ולאחר סקירת פסיקות בתי הדין לעבודה, לא נמצא כל איסור לערוך שימוע לעבודת במהלך התקופה המוגנת, וזאת למרות שאין באפשרות המעסיק להודיע לעבודת על פיטורים במהלך התקופה המוגנת.
זאת ועוד, בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בפרשת אורטל עטיה ( 45627-04-14) נקבע שאין מניע לערוך לעובדת שימוע במהלך התקופה המוגנת ואין הדבר עומד בסתירה לחוק עבודת נשים, ובלשון פסק הדין: " האיסור הקבוע בחוק עבודת נשים הוא איסור לפטר עובדת בתקופה המוגנת ולמתן הודעת פיטורים למועד החל באותה תקופה. החוק אינו אוסר על זימון עובדת לשימוע במהלך התקופה המוגנת. הרציונל לכך ברור, שכן הזמנה לשימוע אינה מעידה בהכרח על כך שבסופו של יום תתקבל החלטה על פיטורי העובדת. במהלך השימוע ניתנת לעובדת הזדמנות להשיב לטענות המופנות כלפיה ורק לאחר מכן מתקבלת ההחלטה הסופית בעניינה. בנסיבות אלה, אנו סבורים שאין מניעה לזמן עובדת לשימוע במהלך התקופה המוגנת."
מהאמור עולה כי אין מניע לערוך לעובדת שימוע במהלך הריונה, אך יש לזכור כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה – לא ניתן למסור לעובדת הודעת פיטורים במהלך התקופה המוגנת.
ממסקנה זו עולה שאלת תוקפו של השימוע שנעשה במהלך התקופה המוגנת, דהיינו – לאחר כמה זמן ממועד השימוע ניתן יהיה למסור לעובדת הודעת פיטורים. כאמור, לא ניתן לפטר עובדת במהלך התקופה המוגנת וקיימת חובה להשיב אותה לעבודה באותו תפקיד בו עבדה עובר למועד בו נכנסה להיריון. מכאן, יכול להיווצר מצב בו ייערך לעובדת שימוע בטרם צאתה לחופשת לידה ואילו הודעת הפיטורים תימסר 60 יום לאחר חזרתה מחופשת לידה. עניין זה אינו נקי מספקות שכן העובדת המשיכה לעובד לפני צאתה לחופשת לידה ולאחר חזרתה מחופשת הלידה ועד לתום התקופה המוגנת. במהלך תקופת עבודתה ייתכן והעובדת שינתה את דרכה והטענות שהופנו כלפיה במועד השימוע כבר אינן רלוונטיות. על כן, מומלץ כי מועד השימוע יהיה קרוב ככל האפשר לתום התקופה המוגנת, ולכן נראה שינה בעיתיות לערוך לעובדת שימוע במהלך הריונה לפני שהיא יוצאת לחופשת לידה.
שאלה נוספת שעולה היא, מה דינו של שימוע שנערך במהלך התקופה המוגנת, שלאחריו הוגשה בקשת היתר לפיטורים לממונה על עבודת נשים אך המומנה לא נתן היתר לפיטורים המבוקשים. בפרשת טניה חורי נקבע שאי מתן היתר על ידי המומנה על עבודת נשים למעשה מבטל את כל הליך הפיטורים, משמע – במידה והמומנה על עבודת נשים לא נתן היתר לפיטורים, הליך השימוע למעשה מבוטל ויש לערוך לעובדת שימוע חדש לאחר התקופה המוגנת.
יובהר בהקשר זה כי, בקשת היתר מהממונה נדרשת שעה שהמעסיק מעוניין למסור את הודעת הפיטורים במהלך התקופה המוגנת. באפשרותו של מעסיק לערוך לעובדת שימוע במהלך התקופה המוגנת ולמסור את הודעת הפיטורים בתום התקופה המוגנת – וזאת כמובן מבלי לבקש היתר מהממונה על עבודת נשים.
לסיכום, אין מניע לערוך שימוע לעבודת במהלך התקופה המוגנת כל עוד הודעת הפיטורים תימסר בתום התקופה המוגנת. המלצתנו היא לערוך את השימוע בסמוך ככל האפשר לסיומה של התקופה המוגנת, על מנת לשמור על תוקפו של השימוע ולמנוע אי אילו טענות מצד העובדת.
לפסק הדין המלא בעניין פרשת טניה חורי לחץ כאן
לפסק הדין המלא בעניין פרשת אורטל עטייה לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
