האם ניתן להוציא עובד לחופשה כפויה ללא תשלום, כדי להסדיר מחלוקות, או כסנקציה על התנהלות לא תקינה?
שאלה:
האם ניתן להוציא עובד לחופשה כפויה ללא תשלום, כדי להסדיר מחלוקות, או כסנקציה על התנהלות לא תקינה?
תשובה:
לעובד ומעסיק יש זכות להסכים ביחד על יציאת עובד לחופשה ללא תשלום. ואולם, עולה השאלה מה הדין במצב בו מעסיק מעוניין להוציא עובד לחופשה כפויה ללא תשלום, כאקט חד צדדי וללא הסכמת העובד, כדי להסדיר מחלוקות, או כסנקציה על התנהלות לא תקינה, או מכל סיבה אחרת.
בפסיקה נקבע כי עובד שהוצא לחופשה כפויה באופן חד צדדי זכאי לשכר בעבור ימים אלו (עב' 1033/02ג'ואן קרספין נ' בז.וי.סי בע"מ, מיום 26.5.2003, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה).
נפסק, כי אחד מיסודות חוזה העבודה הוא שבתקופת החוזה מבצע העובד את עבודתו, והמעביד משלם לו את שכרו. הפסקה זמנית של העבודה, הן מאליה, הן ביוזמת המעביד והן ביוזמת העובד, בדרך של חופשה ללא תשלום, נעשית במקרים שפורטו בחוק (לדוגמא, סעיף 7 (ד)(2) לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954) או בהסכמת הצדדים לחוזה העבודה. במהותה, החופשה ללא תשלום היא "השעיה" של חוזה העבודה, ובה העובד אינו חייב לעבוד והמעביד אינו חייב בשכר עבודה (דב"ע לה2-6/ – צלאל-"אורט", פד"ע ז', 100).
כאשר נושא החופשה ללא תשלום אינו מוסדר בחוק, ההלכה היא כי מחד "יציאה לחופשה ללא תשלום אינה בגדר זכות המוקנית לעובד" (ע"א 502/63, הוורדי נ. ראש העיר כפר סבא ואח', פד"י י"ח (2) 345, 351), ומאידך "ככלל אין להכריח עובד לצאת לחופשה ללא תשלום" (דב"ע מט3-90/, דורון נ. עירית נתניה (לא פורסם) וכן "הוצאת עובד בלא הסכמתו לחופשה ללא תשלום…אינה מעוגנת בהסכם קיבוצי (החוקה), ולמיטב ידיעתנו אף לא בהסכם קיבוצי אחר כלשהו" (דב"ע נב3-42/, המועצה האזורית עמק חפר-ישראלי, פד"ע כ"ד, 125, 128).
מכאן, מציין בית הדין, שכאשר עובד "יצא" לחופשה ללא תשלום או כאשר מעביד "הוציא" עובד לחופשה ללא תשלום, מבלי שהדבר עוגן בחוק, בהסכם קיבוצי או בהסכמת הצד השני ליחסי העבודה, יש לבחון את תוצאות המעשה על פי מהותו והקשרו. יש ו"יציאה" של עובד לחופשה ללא תשלום שלא בהסכמת המעביד, תיראה כהפרת הסכם העבודה המזכה את מעבידו לפיצוי או המביאה לתוצאה שמשמעותה התפטרות העובד. מאידך, יש ו"הוצאה" של עובד לחופשה ללא תשלום שלא בהסכמת העובד, תיראה אף היא כהפרת הסכם העבודה המזכה את העובד בהמשך תשלום שכרו, בהיותו מוכן לבצע את עבודתו במסגרת חובתו, ויכול שהיא תביא לתוצאה שמשמעותה פיטורי העובד. הכל תלוי במכלול נסיבות העניין ובכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מהתנהגותם (דב"ע נב3-215/) שוכרי סאלם יעקב נ. ליר תעשיות לבידים בע"מ, פד"ע כ"ה 358).
אם נסכם, הוצאה לחופשה כפויה חייבת להיות מעוגנת במקור חקיקתי או הסכמי כלשהו, אחרת המעסיק מחוייב לשלם שכר בגינה.
במקרים מסויימים, הוצאה לחופשה כפוייה גם תיחשב כפיטורים המזכים את העובד בפיצויי פיטורים. דוגמא למקרה כזה מצאנו בפסיקה של בית הדין הארצי שקבעה כי הוצאה לחופשה ללא תשלום, לפרק זמן בלתי מוגדר, שברור מראש שאינו קצר, דינה כפיטורים (ע"ע 10/03 גליה פיליפוביץ נ' סי.פי.אס מחשבים והנדסה בע"מ, ניתן ביום 21.2.05 בבית הדין הארצי לעבודה). בפסיקה זו עומד על כך בית הדין כי אין זה מתקבל על הדעת כי מעביד "יוציא" עובד לחופשה ללא תשלום שאינה מעוגנת בחוק, בהסכם קיבוצי או בהסכמת העובד, מבלי לקבוע את מועד סיומה של החופשה, כאשר "הוצאה" זו לא תיחשב כניתוק קשרי העבודה.
אם כן, ראינו שמעסיק חייב לשלם עבור ימי חופשה כפויה, אלא אם כן ישנה הוראה חוקית או הסכמית הקובעת אחרת.
כאן עולה השאלה האם מותר למעסיק לראות ימים אלו כימי חופשה שנתית של העובד, ולהוריד לעובד מימי החופשה הצבורים שלו?
הפסיקה קבעה כי המעסיק הוא הקובע והמסדיר את מועד יציאתם של עובדיו לחופשה שנתית, בתיאום עם העובדים (דב"ע לא/1-3 בראדון ואח' נ' שמחה ג'רד, פד"ע ב 121). עם זאת, הפעלת סמכות זו, של הוצאת העובד לחופשה, צריכה להעשות בתום לב, ויש להפעילה תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו, ולפיכך פירשה הפסיקה כי אין "להוציא" עובד לחופשה שנתית במועד ולפרק זמן שאין להם ולחופשה שנתית ולא כלום (דב"ע (ארצי) לו/4-5, משה גינסטלר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 26.10.76). נפסק, כי אין להשתמש בהוצאת העובד לחופשה כתחליף להליכים אחרים, כגון השעיה במקרה שמדובר בעבירות משמעת, או כאמצעי להשיג מטרה אחרת, כגון ניוד העובד לתפקיד אחר (ע"ב 3016/01 אבי גורי נגד עיריית רמלה, ניתן ביום 12.8.2003 בבית הדין האזורי לעבודה בת"א). זאת, כשם שלעובדים אסור להשתמש ביציאה לחופשה כתחליף לפעולה אחרת, כגון שביתה (דב"ע מז4-29/ ההסתדרות נ' תדיראן, פד"ע יט 372, בע' 375).
כמו כן נפסק להלכה, כי העדרות מעבודה שנכפתה על עובד, לצורך ניהול משא ומתן בין הצדדים אשר יביא אל סיומם את חילוקי הדיעות בינהם, אינה מקיימת את תכלית חוק חופשה שנתית, והעדרות זו אינה יכולה להחשב כחופשה. זאת, במיוחד כאשר בסיומה של ההעדרות הכפויה פוטר העובד (ע"ע (ארצי) 491/07 מיכאל מדניק נגד קיבוץ גבולות נ' אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. ניתן ביום 1.2.2010).
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
