האם למעסיק מותר לנכות מימי מחלת העובד הצבורים את 12 הימים שהוא משלם למוסד לביטוח לאומי בשל תאונת עבודה של העובד?

האם למעסיק מותר לנכות מימי מחלת העובד הצבורים את 12 הימים שהוא משלם למוסד לביטוח לאומי בשל תאונת עבודה של העובד?

שאלה:

האם למעסיק מותר לנכות מימי מחלת העובד הצבורים את 12 הימים שהוא משלם למוסד לביטוח לאומי בשל תאונת עבודה של העובד?

 

תשובה:

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לתשלום שכר מהמעסיק בעד יום הפגיעה עצמו. לגבי יתרת הימים, המוסד לביטוח לאומי ישחם לעובד גמלת דמי פגיעה לפי הכללים הבאים:

אם העובד נעדר פחות מ-12 יום- המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד דמי פגיעה בעד ימי ההיעדרות החל ביום השלישי שלמחרת יום הפגיעה. כלומר, בהיעדרות של פחות מ-12 יום, היומיים הראשונים שלמחרת יום הפגיעה אינם משולמים.
לדוגמה: אם תאריך הפגיעה הוא 1.6.2012, והעובד נעדר מהעבודה עקב הפגיעה עד ליום 8.6.2012, העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מיום 4.6.2012 עד 8.6.2012.
אם העובד נעדר יותר מ-12 יום- המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), הנמנים ממחרת יום הפגיעה (סעיף 93 לחוק הביטוח הלאומי).

 

חוק הביטוח הלאומי קובע את השתתפות המעביד בגמלת דמי הפגיעה. בהתאם לסעיף 94 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את התשלום ששולם לעובד שנפגע בעד 12 הימים הראשונים שלמחרת יום הפגיעה (חוץ ממעסיק של עובד במשק בית). ההודעה שיקבל המעביד מהמוסד לביטוח לאומי תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד.
קיימים מעסיקים, שעל פי הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי, רשאים לשלם את דמי פגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה – פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים. דמי הפגיעה שישלם המעסיק לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי החוק. עובד שמעסיקו קיבל הרשאה לשלם דמי פגיעה לעובדיו, אינו זכאי לתשלום גם מהמוסד לביטוח לאומי.

עולה השאלה, האם מותר למעסיק לנכות את התשלום שהוא מעביר למוסד לביטוח לאומי כהשתתפות בתשלום דמי הפגיעה, מימי מחלתו הצבורים של העובד?

התשובה לכך היא שלילית. ההתחשבנות המצויינת בחוק הביטוח הלאומי היא בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי בלבד. כמו כן, סעיף 11 לחוק דמי מחלה קובע, כי עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק דמי מחלה, לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה. זאת, למעט תשלום בעד נכות, גימלת תאונות אישיות לפי חוק הביטוח הלאומי, או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], שאינם סותרים קבלת דמי מחלה במקביל. דהיינו, עובד שעבר תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה זכאי לדמי מחלה בתקופת זכאותו לדמי פגיעה.

 

מכאן עולה, כי המעסיק אינו רשאי להחשיב כדמי מחלה את התשלום שהוא מעביר לביטוח הלאומי בעבור 12 הימים הראשונים, ואינו רשאי לנכות לעובד ימי מחלה בעבורם.


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

דמי פגיעה "תאונת עבודה" לעובד שכיר קרא עוד ...
טבלה מסכמת צבירת זכויות בתקופות של אי עבודה קרא עוד ...
טבלה מרכזת זכאות עובד לדמי מחלה קרא עוד ...
הגבלות פיטורים- סקירה מקצועית קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות