האם יש חובה לבצע שימוע במקרה של עבודה לתקופה קצובה?
שאלה:
האם יש חובה לבצע שימוע במקרה של עבודה לתקופה קצובה?
תשובה:
בפסיקה נקבע (ע"ע 1027/01 חנוך פוגל – מדינת ישראל – משרד הביטחון – רפא"ל), כי לעיתים, גם סיום עבודה שנקבעה לתקופה קצובה, מחייבת את המעסיק לבצע שימוע לעובד.
נפסק, כי במצבים מסויימים לא יהא בזכות הטעון להגשים את ייעודה ועל כן היא לא תידרש. כך, במקרה בו הייתה ההתקשרות בין המעביד ועובדו, מלכתחילה, לביצוע עבודה מוגדרת ומסויימת לתקופה קצובה בלבד. כגון, קבלן המעסיק מהנדס בחוזה לזמן קצוב בפרוייקט בניה, כאשר ברור וידוע לשניהם שתחילת העבודה וסיומה באותו פרוייקט עצמו, ולאחריו נפרדות דרכיהם. במקרה כזה, לא יהא בזכות הטעון כדי לשנות מן העובדה שעם סיום הפרוייקט באה לסיומה מאליה ההתקשרות בין השניים, ואין עוד סיכוי לחידושה או להמשכה.
לעומת זאת, הדין הוא שונה כאשר מדובר בהתקשרות ארוכת טווח, העשויה פלחים פלחים. במקרה של העסקת העובד נעשית על פי חוזה לתקופה קצובה, אולם המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה, מעצם טיבה, אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעוּת ובין להארכת החוזה מעת לעת, אזי, גם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק בשימוע לעובד.
דהיינו, בנסיבות של קשר מתמשך, המחזיק בתוכו סיכוי להעסקה בעתיד, וגם כשאין בידי העובד זכות קנויה לעצם העסקתו במשרה, המעסיק מחוייב בעריכת שימוע: במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עימו, לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה, לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו, וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה (ע"ע 1027/01)
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
