האם זמן נסיעות לעבודה נחשב לזמן עבודה המזכה בשכר?
שאלה:
האם זמן נסיעות לעבודה נחשב לזמן עבודה המזכה בשכר?
תשובה:
ככלל, זמן הנסיעה לעבודה אינו מזכה בשכר עבודה, אלא אם קבעו הצדדים אחרת. ואולם, בפסיקה נקבע כי ייתכנו נסיבות בהן יהיה מקום לחרוג מן הכלל ולהכיר בשעות הנסיעה כחלק משעות העבודה.
לצורך הכרעה בסוגיה זו ובחינה האם יש להחיל חריג על מקרה ספציפי, בתי הדין בוחנים את מכלול הנסיבות, כגון:
- את מועד הנסיעות (האם בתחילת או בסיום יום העבודה, או באמצע היום),
- כמות הנסיעות,
- האם הנסיעות קבועות או משתנות,
- האם העובד הסיע עובדים אחרים ובמה זה היה כרוך,
- האם היתה הסכמה מראש לגבי אופי העבודה והכורח בנסיעות,
- מה אופי העבודה,
- האם העובד נדרש להתייצב במשרדי המעסיק בתחילת יום העבודה ובסיומו,
- מה משך הזמן שארכו הנסיעות,
- האם הנסיעות היו באורך משתנה או קבוע מדי יום,
- וכיצד נהגו הצדדים לאורך השנים בשאלת תשלום שכר עבודה על זמן הנסיעה ובשאלת ההסכמה בסוגיה זו.
כך לדוגמה, במקרה שעלה בפסיקה ובו העובד, שהתגורר במרכז, נדרש במסגרת עבודתו לנסוע לסניפים מרוחקים ברחבי הארץ ובמהלך חלק מהנסיעות נדרש לבצע שיחות טלפוניות במסגרת העבודה, עוד לפני שהגיע לסניפים המרוחקים. בפסיקה זו קבע בית הדין כי השיחות הטלפוניות הפכו את זמן הנסיעה לזמן עבודה. כמו כן, נקבע, כי זמן נסיעתו של העובד לסניפים של המעסיק הנמצאים במקומות מרוחקים בארץ, כגון בראש פינה, נצרת, עפולה, חיפה, באר שבע וים המלח, ייחשב זמן עבודה המזכה בשכר. ואולם, זמן נסיעת העובד בתחילת יום העבודה לסניף שנמצא במרכז הארץ לא ייחשב כזמן עבודה. מדובר בפסיקה אזורית שהיא מנחה אך אינה מחייבת (ס"ע 6061-09-11 רפאל שגב נ' פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ, ניתן ביום 31.10.2013 בבית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו).
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
