שאלה זו עלתה בפסיקה בעניין פיצויי פיטורים, וממנה ניתן ללמוד גם על סוגיית ניצול הזכויות והשעות הנוספות. בפסיקה זו, קבע בית הדין כי "הכלל הוא, כי עבודה נוספת אצל אותו מעביד נחשבת כעבודה מחוץ למשרה אחת, כגון שעות נוספות וכו'. היוצא מן הכלל הוא, שתי עבודות (משרות) נפרדות אצל מעביד אחד, אז זכאי העובד לפיצויי פיטורים בגין כל עבודה (משרה). זאת, כאשר העבודות לא נעשו על פי חוזה עבודה אחד, במסגרת אותה התקשרות בין הצדדים, וב"מפעל" אחד".
דהיינו, בדרך כלל שתי עבודות אצל אותו מעסיק תיחשבנה כמשרה אחת, אך לא תמיד.
כדי לקבוע האם מדובר בשתי עבודות שבמהותן הן נפרדות זו מזו או ממשיכות זו את זו, יש לבחון את היחסים בין הצדדים על כל נסיבותיהם. באותה פסיקה שתי ההתקשרויות היו לגבי עבודה בשני "מפעלים" נפרדים, במשך שתי תקופות שונות, ולפי תנאי עבודה שונים בכל משרה, ועל כן, פסק בית הדין כי העובדת זכאית לקבל פיצויי פיטורים נפרדים לגבי כל אחת מהעבודות. מאחר וכל אחת מהעבודות היא נפרדת מהשניה ניתן לדעתנו להסיק כי גם חישוב השעות וניצול הזכויות לא יצטרף ממשרה אחת לשניה (דב"ע נא/3-207 בית החולים נוה יצחק בע"מ נגד בג'יבה (רחל) גואלי, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 8.6.1992).
לסיכום, שתי עבודות אצל אותו מעסיק נחשבות לעבודה אחת, אלא אם כן הנסיבות (כגון מקום עבודה פיזי, תנאי עבודה, תקופת העבודה) מלמדות על עבודות שנפרדות זו מזו מבחינה מהותית.
חשוב לציין כי כדי לדעת האם מדובר באותו מעסיק יש לבחון את אישיותו המשפטית של המעסיק. כאשר לא מדובר על אותה אישיות משפטית ולא על אותו מקום עבודה, מדובר בשתי עבודות שונות.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ