פסיקה עדכנית: צו ההרחבה בענף הנקיון לא חל על חברה שמספקת עובדי אחזקה למוסדות אם לא הוכח שעיקר העיסוק הוא נקיון
סע"ש 51474-10-14 עאמר זליכה נ' ארנון עמיר ניהול ואחזקה (1995) בע"מ
ניתן ביום: 31.8.2016
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובדת שהועסקה כשלוש שנים בחברה המעניקה באמצעות עובדיה שירותים שונים בבתי דיור מוגן לקשישים. העובדת, שהועסקה תחילה בנקיון וחדרנות ואחר כך בגיהוץ, התפטרה לטענתה בשל מצבה הבריאותי ותובעת את פיצויי הפיטורים וזכויות נוספות. השאלות העיקריות העולות בפסק הדין הם האם העובדת התפטרה לרגל מצב בריאותה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, וכן האם חלים על המעסיקה צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים בענף הנקיון.
הכרעת בית הדין:
לגבי הזכאות לפיצויי פיטורים בהתפטרות מחמת מצב בריאותי לקוי-
בית הדין מציין כי מהאישורים הרפואיים עולה כי במהלך תקופת עבודתה במעסיקה, העובדת נזקקה לטיפול תרופת בגין כאבי גב מקרינים ונקבע כי איננה כשירה לעבודה פיזית ולהרמת משקל כבד. רופא תעסוקתי שבחן את התאמתה לתפקיד קבע כי היא יכולה לבצע עבודת גיהוץ בישיבה. לאחר כחודשיים בהם העובדת ביצעה עבודות גיהוץ, אשר לדבריה היו קשות, ולא ניתן היה לבצע את כולן בישיבה, היא התייצבה שוב לבדיקת הרופא התעסוקתי שקבע שוב כי היא יכולה לבצע את עבודת הגיהוץ בישיבה. על אף האמור בחוות דעתו של הרופא התעסוקתי, העובדת לא התייצבה עוד לעבודה, ולאחר כשלושה חודשים של היעדרות היא התפטרה. כחודש וחצי לאחר הודעתה על ההתפטרות שלחה העובדת למעסיקה אישור מהרופא התעסוקתי לפיו לאור החמרה הדרגתית במצבה, העובדת הינה מוגבלת לעבודה בהליכה, עמידה וישיבה ממושכת ולכן אינה כשירה לחזור לעבודה לצמיתות ויש לממש כל זכויותיה.
בית הדין התרשם כי טענותיה של העובדת בדבר כאבי גב שלא פחתו אלא הלכו והחמירו הן טענות אותנטיות התואמות מסמכים רפואיים משכנעים ובדיקות דימות. הגם שמלכתחילה המומחה הרפואי סבר כי עבודות גיהוץ עשויות להתאים למצבה הבריאותי של העובדת, הרי שבדיעבד, ולנוכח החמרה הדרגתית במצבה, הגיע המומחה לכלל דעה כי העובדת איננה כשירה לעבודתה, אף לא בגיהוץ. לפיכך, קובע בית הדין כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.
בית הדין מציין כי יחסי העבודה בין הצדדים לא התנתקו ביום שבו העובדת לא התייצבה בעבודתה, אלא רק שלושה חודשים מאוחר יותר, כשהודיעה על התפטרותה. עד מועד זה, המעסיקה למעשה כיבדה את רצונה של העובדת לשהות בחופשה ללא תשלום של שלושה חודשים (ללא אישור רפואי על תקופת אי כושר), ולראיה- המעסיקה לא ביצעה "גמר חשבון" ולא הודיעה לעובדת על סיום העסקתה.
לגבי תחולת צו ההרחבה בענף הנקיון-
לטענת העובדת, על יחסי העבודה שבין הצדדים חלו ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענף הניקיון. העובדת מבססת את טענתה זו, על כך שהיא הועסקה בביצוע עבודות נקיון.
בית הדין מציין כי המבחן לתחולתו של צו הרחבה כמו גם של הסכם קיבוצי, איננו נגזר מסוג הפעילות שמבצע העובד הקונקרטי, אלא מעיסוקו העיקרי של המעביד, ומהענף אליו הוא משתייך.
לטענת המעסיקה, היא איננה חברת נקיון, אלא חברה שמספקת כח עזר, מטפלים, טבחים, מלצרים וכדו', ולא רק עובדי נקיון. העובדת לא הצליחה לסתור טענה זו. לכן, בית הדין קובע כי העובדת לא הצליחה להוכיח כי המעסיקה היא מעסיקה בענף הניקיון.
לגבי יתר הזכויות שנתבעו-
בית הדין קובע כי המעסיקה תשלם לעובדת גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 2,149 ₪, תשלום יתרת ימי מחלה שלא שולמו בסך 2,128 ₪, פדיון חופשה בסך 3,648 ₪, וכן פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך 1,000 ₪.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
