פסיקה עדכנית: עמלות המשתלמות לעובד כאחוז ממחזור מכירות או רווחים, הן חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים
ד"מ 26727-02-17 רותי פתאל נ' בנייני ישקו לבניין ומקרקרעין בע"מ
ניתן ביום: 15.1.2018
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובדת שעתית שהועסקה כמנהלת חנות הבגדים שבבעלות המעסיקה, ולטענתה רכיב עמלות המכירה אשר שולם לה מדי חודש צריך להיכנס כחלק מהשכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים. לטענת המעסיקה, אשר התבססה על ייעוץ משפטי שניתן לה, רכיב העמלה שהעובדת קיבלה אינו צריך להיכנס לחישוב פיצויי הפיטורים. לטענת העובדת, מדובר באחוז מתוך פדיון המכירות הכולל של החנות. לשיטת המעסיקה מדובר באחוז מתוך פדיון מכירות של העובדת בלבד.
עיקר פסק הדין נוגע לשאלה האם העמלה ששולמה מהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויי הפיטורים או שלא.
והאם התבססות המעסיקה על חוות שעת משפטית מהווה טעות כנה הפוטרת אותה מתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
הכרעת בית הדין:
אשר למהות רכיב העמלה, ידוע, כי כינוי התוספת לשכר בתלוש אינו הקובע לעניין השאלה, האם אותה תוספת תיכלל בשכר הקובע, אלא המהות היא שתכריע. כאשר יש מחלוקת לגבי טיב התוספת ששולמה, על העובד הנטל לשכנע כי התוספת מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה. לא הובאו על ידי העובדתנתונים ממשיים לגבי השאלה, האם העמלה שולמה כאחוז ממכירות אישיות של התובעת, כפי שטענה המעסיקה, או כאחוז מכלל מכירות החנות, כפי שטענה התובעת. עם זאת, בשני המקרים בית הדין מגיע לתוצאה זהה ולפיה העמלה מהווה חלק מהשכר הקובע.
בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, כאשר מדובר בשכר שנגזר מהפדיון יש לראותו כחלק מהשכר הקובע.בהתאם לכך, בפסיקה נקבע כי עמלות המשתלמות לעובד כאחוז ממחזור מכירות או רווחים, הן חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים.
לפיכך, העמלה שהעובדת קיבלה, בין אם מדובר באחוז מהמכירות של העובדת, ובין אם מדובר באחוז מהמכירות של כלל החנות, מהווה רכיב שיש לקחת בחישוב השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים.
לפיכך בית הדין קובע כי המעסיקה תשלם לעובדת את הפרש הפיצויים בסך 4,178 ₪.
לגבי תביעת העובדת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, בית הדין אינו מקבל את תביעה זו. סעיף 20 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1959 קובע סנקציה חמורה למצב בו פיצויי פיטורים אינם משולמים במועד. מכוחו של סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר בית הדין מוסמך להפחית או לבטל את פיצויי ההלנה בגין אי תשלום פיצויי הפיטורים, בין היתר לנוכח "חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין". עוד מוסמך בית הדין להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם מהסיבות המנויות בסעיף 18 לחוק האמור בשינויים המחויבים.על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר רשאי בית הדין להפחית או לבטל פיצויי הלנה, אם נוכח שהשכר (ובמקרה זה, פיצויי הפיטורים) לא שולמו במועד עקב "טעות כנה" ובתנאי "שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".
בית הדין מציין כי בנסיבות מקרה זה נראה כי המעסיקה טעתה טעות כנה בעריכת תחשיב הפיצויים. נציגת המעסיקה העידה, וגרסתה לא נסתרה, כי לצורך גמר חשבון עם העובדת לרבות תשלום פיצויי הפיטורים, התקבלה חוות דעת משפטית הקובעת כי במקרה של העובדת אין מקום להכליל את רכיב העמלות בשכר הקובע לפיצויי פיטורים. על פי הפסיקה המונח "טעות כנה" פורש כ"טעות שגם אדם אחר ישוכנע כי עושה הטעות האמין במצב הדברים כפי שנראה לו ופעל לפיו… ולא מן הנמנע הדבר כי 'טעות כנה' תיגרם על ידי רשלנותו של הטועה". לנוכח האמור, בית הדין סובר כי אין הצדקה להטיל על המעסיקה את הסנקציה הקבועה בחוק הגנת השכר ונכון יהיה לבטל את פיצויי ההלנה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
