פסיקה עדכנית: עובד זר פלשתיני שהופסקה העסקתו מסיבות בטחוניות זכאי לפיצוי בגובה 25% מפיצויי הפיטורים
תע"א 9543-09 נדאל דראגמה נ' נתן דה לוי בע"מ
ניתן ביום: 14.8.13
ערכאה: בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המשפטית ב"חשב עבודה":
פסק הדין עסק בשאלה האם עובד זר פלשתינאי, שעבודתו הסתיימה עקב סווגו "כמנוע שב"כ", זכאי לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת ולזכויות סוציאליות נוספות.
העובד הינו תושב שמחוץ לגבולות הקו הירוק. הפסקת עבודתו נבעה מסיבה ביטחונית, מסיווגו ע"י רשויות הביטחון של המדינה כ"מנוע שב"כ", כאשר לא הוכח בבית הדין כי סיווגו ככזה נעוץ בפגם בהתנהלותו של העובד אלא ככל הנראה מדובר בסיווג קולקטיבי.
בית הדין ציין כי לפי הגישה המסורתית והרווחת בפסיקה, על מנת להסיק על מעשה פיטורים יש להצביע על כוונה של המעביד להפסיק את יחסי העבודה, לפני הפסקתם בפועל. לכן, במקרים שבהם הסיבה היחידה לסיום ההעסקה, נעוצה במניעה חיצונית, שאינה תלויה במעביד, והוכח כי המעסיק עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את הפסקת ההתקשרות, המעביד לא יהיה חייב בתשלום פיצויי פיטורים מכוח החוק.
ואולם, בית הדין החליט כי במקרה זה יש לאמץ גישה חדשה, ערכית, שתיקח בחשבון שיקולים ערכיים וביניהם את המערכת החוזית שבין הצדדים, והציפיות שלהם, ומכוחה קבע בית הדין כי העובד יהיה זכאי לפיצוי חוזי בגובה של 25% מסכום פיצויי הפיטורים.
בית הדין ציין כי בסיטואציה זו, שעה שהפסקת יחסי העבודה נכפתה על שני הצדדים, חרף רצונם ההדדי להמשיך ולקיימם, התוצאה צריכה להיגזר על פי רוב מעקרונות ההוגנות ועליה ליתן ביטוי לשני משתנים עיקריים: המשתנה האחד – קשור בהערכת שיעור הסיכוי של העובד לקבל פיצויי פיטורים בעתיד. כלומר 50%. המשתנה השני – קשור בקיומו של שיקול רלבנטי המצדיק סטייה מברירת המחדל של עקרונות ההוגנות, המקפלים בחובם ציפייה הדדית לנשיאה שווה בנזק. כך למשל, ניתן להצדיק סטייה כאמור, במקרים בהם רמת הצפיות של אחד הצדדים, ביחס להתרחשות האירוע שהוביל לסיום היחסים – הייתה גבוהה משל רעהו. שיקול רלוונטי נוסף יכול להיות קשור בתקופת העסקה קצרה יחסית, שאיננה מקפלת בחובה ציפייה חזקה לנשיאה שווה בנזק כאמור.
במקרה שלנו, נסיונו של המעביד לעשות ככל יכולתו למנוע את סיום ההעסקה, מצדיק סטיה מהעקרון של נשיאה שווה בנטל, ולכן המעביד חוייב לשלם לעובד 25% מגובה פיצויי הפיטורים. מאותן סיבות, חוייב המעביד בתשלום פיצוי בשיעור של 25% מן השווי הכספי של ההודעה המוקדמת.
נזכיר, כי מדובר בפסיקה אזורית מנחה שאינה מחייבת, הנוקטת בגישה שונה מהגישה הרווחת בפסיקה.
לפסק הדין המלא- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
