פסיקה עדכנית: נפסקו כ- 250,000 ש"ח לטובת עובדת שפוטרה בלא שימוע ובשל מגבלותה הרפואית
ס"ע 59662-05-12 פלונית נ' אלמונית
ניתן ביום: 6.8.2014
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בת"א- יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בעובדת שהועסקה כמנהלת מוצר בחברת תרופות במשך כ-3.5 שנים.
העובדת חלתה בדלקת כרונית של דופן שלפוחית השתן ורופא תעסוקתי קבע כי על העובדת לעבוד בהיקף של 6 שעות ביום ולא יותר, ולהימנע מנסיעות ממושכות. מספר חודשים לאחר שחלתה העובדת, העובדת פוטרה.
לטענת העובדת, היא פוטרה בפיטורים שלא כדין וללא שימוע, ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
הכרעת בית הדין לעניין טענת העדר שימוע:
בית הדין קבע כי מן הראיות עולה שהעובדת פוטרה שלא כדין על אתר, בלא שימוע. היא זומנה לשיחה שעה לפני מועד הפגישה ולא נאמר לה כי מדובר בשימוע וכן לא נמסרו לה מראש הסיבות לשימוע. הסיבות לפיטורים כפי שעלו בשימוע היו אי עמידה ביעדים וכן כוונה לעשות שינוי ארגוני, אך המעסיק מעולם לא פנה בנושאים אלו אל העובדת ונתן לה התראה לגביהם לפני אותה פגישה. בנוסף, בתום הפגישה נמסר לעובדת מכתב פיטורים. גם מתמליל השיחה, שהוקלטה ע"י העובדת, עולה בברור כי מדובר בשיחת פיטורים ולא בשיחת שימוע.
בית הדין קבע כי במקרה זה יש לפסוק פיצויים בגין העדר שימוע על הצד הגבוה בהתאם למגמה הברורה בפסיקה של העלאת רף הפיצויים במקרים חמורים במיוחד של פיטורים שלא כדין. במקרה זה, מציין בית הדין את השיקולים הבאים: ראשית, המעסיקה היא חברה ותיקה, מסודרת וגדולה יחסית ולכן היא אינה זכאית להנות מהספק בדבר כך שלא היתה מודעת לחובתה לערוך לעובדת שימוע מסודר לפני פיטוריה. שנית, חשיבותו של השימוע גוברת במקרה שבו המעסיק שולח את העובד לביתו על אתר ומוותר על שירותיו גם בתקופת ההודעה המוקדמת, שכן במקרה זה ה"שוק" הפסיכולוגי הוא כפול ומכופל. שלישית, מדובר בעובדת שלקתה במחלה לא פשוטה חודשים ספורים קודם לכן. אמנם לא חל במקרה זה איסור הפיטורים במחלה לפי סעיף 4א לחוק דמי מחלה, שכן העובדת לא שהתה בתקופת מחלה מלאה, אך "רוחה" של הוראת החוק היתה צריכה לרחף מעל כל החלטה ניהולית בקשר לעובדת זו. כלומר, בתקופה כל כך סבוכה עבור העובדת היה על המעסיקה חובה מוגברת לנהוג ברגישות מקסימלית ולהקפיד גם על קוצו של יוד במהלך הפיטורים, לרבות בכל הקשור לשלב השימוע.
לפיכך, בית הדין פסק לעובדת פיצויים בגובה של 6 משכורות חודשיות, ובסה"כ בסך של 108,000 ש"ח.
הכרעת בית הדין לעניין טענת הפיטורים תוך הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:
בית הדין קובע כי מחלתה של העובדת נכנסת לגדר המונח "מוגבלות" שבחוק. בהתאם לחוק, כאשר עובד מוכיח ברמה הלכאורית בלבד כי לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, נטל ההוכחה עובר למעסיק להוכיח שלא פיטר את העובד מחמת מוגבלותו. במקרה שלפנינו, קבע בית הדין כי נטל הראיה עבר למעסיקה, בשל סמיכות הזמנים שבין המחלה ותחילת טיפולים לפיטורים, וכן מאחר והמעסיקה לא הוכיחה כי פנתה אל העובדת במועד כלשהו והתריאה בפניה על אי עמידה ביעדים או על אי שביעות רצון מתפקודה.
בית הדין קבע כי המעסיקה לא הצליחה להוכיח כי העובדת לא פוטרה בשל מוגבלותה הרפואית. בית הדין קבע כי לא הוכח שהיתה בעיה כלשהי עם עבודתה או ביצועיה של העובדת, והתרשם כי "הבעיה" היחידה באותו זמן מבחינת המעסיקה היתה מוגבלותה של העובדת ואי יכולתה לעבוד במשרה מלאה כולל נסיעות ארוכות. המעסיקה לא הוכיחה שביצוע התאמות בתפקיד העובדת בהתאם למוגבלותה היה מטיל עליה נטל כבד מדי.
בית הדין מציין כי המעסיקה הפלתה את העובדת עוד במהלך עבודתה בשל מוגבלותה: הפעילה עליה לחצים להתפטר או לעבור לתפקיד זוטר יותר בחברה.
לסיכום סוגיה זו קבע בית הדין כי המעסיקה הפרה את זכויותיה של העובדת לשוויון לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ופסק לעובדת פיצוי של 8 משכורות חודשיות, דהיינו בסכום של 144,000 ש"ח.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
