פסיקה עדכנית: מעסיק שהבטיח לשלם פיצויי פיטורים לעובד בכל מקרה, אינו יכול לחזור בו ומחוייב לשלם פיצויים גם בהתפטרות
ס"ע 6843-03-11 אנטולי סקבורצוב נ' א.ר. ניר רחובות מוסכים 2007 בע"מ
ניתן ביום: 27.3.2014
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בעובד שהועסק כמכונאי וחשמלאי רכב כחמש וחצי שנים במוסך למתן שירותי רכב, עד שהתפטר.
העובד טוען כי המעסיק זימן אותו לשיחה, וביקש שישקול את המשך דרכו במוסך. לטענת העובד, המעסיק הבטיח לו כי בכל מקרה, בין אם יפוטר ובין אם יתפטר, הוא יקבל את פיצויי הפיטורים וכל הזכויות האחרות.
עיקר המחלוקת שאליה מתייחס פסק הדין עניינה בשאלת זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות.
בית הדין מצא, כי מהעדוייות ותמליל שיחה שהוגשה כראיה, עולה כי המעסיק אכן נתן הבטחה לעובד כי יקבל את פיצויי הפיטורים בכל מקרה, גם אם יתפטר.
בית הדין הסתמך על הדברים אשר נכתבו על ידי כב' השופט לובוצקי בספרו "סיום יחסי עבודה", ולפיהם מעביד אינו רשאי לחזור בו מהסכמתו לשלם לעובד פיצויי פיטורים, כאשר הסכמה זו מלווה בגמירות דעת מצדו של המעביד לשלם את פיצויי הפיטורים. זאת, גם אם הסכמתו ניתנה מבלי שהעובד היה זכאי לקבל את הפיצויים, לא מכח החוק ולא מכוחו של הסכם קיבוצי בר תוקף. מעביד רשאי לחזור בו מהסכמה להענקת פיצויי פיטורים רק אם יוכיח בראיות טובות כי נפל פגם בעצם הסכמתו להעניק פיצויי פיטורים, כגון עקב מצג שווא שהציג העובד.
בהתאמה לעניינינו, קבע בית הדין כי לעובד ניתנה התחייבות מפורשת וברורה מצד המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים ככל שיתפטר מרצונו, ולא הוכח כי העובד הציג בפני המעסיק מצג שווא או נהג בחוסר תום לב. לפיכך, זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורים.
עוד עלתה בפסק הדין הסוגייה לגבי מהו השכר הקובע לתשלום פיצויי הפיטורים לעובד.
לטענת העובד, משכורתו פוצלה לרכיב משכורת ולרכיב פיקטיבי בשם "בונוס נקיון". רכיב זה שולם לו מדי חודש ולכן, לטענתו, היווה חלק משכרו החודשי הקבוע שיש לקחתו בחישוב פיצויי הפיטורים.
מנגד, טען המעסיק כי רכיב זה שולם לחלק מהעובדים כתוספת עבור עבודות ניקיון שביצעו במוסך, חלף העסקת חברת ניקיון.
בית דין ציין כי לפי הפסיקה, רכיב שכר כגון "תוספת" או "פרמיה" אינו קובע אם הוא חלק משכר היסוד של העובד, אלא יש לבחון ולקבוע את מהותו האמיתית של התשלום. באופן עקרוני, נטל ההוכחה כי יש לכלול את תוספת השכר ששולמה כחלק מהשכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים, מוטל על הטוען לכך, כלומר על העובד. ואולם, מאחר ולעובד לא נמסרה הודעה בכתב בדבר תנאי העבודה, הודעה בה נדרשה לפרט את "סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה", כדרישת סעיף 2א(5) חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב-2002, נטל ההוכחה כי תשלום ששולם לעובד לא נכלל בשכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים, רובץ על כתפי המעסיק. זאת, בהתאם לסעיף 5א' לחוק, ובהתאם לפסיקה הקובעת את היפוך נטל הראיה לרעת המעסיק כאשר המעסיק לא מקיים את חובתו עפ"י חוק הודעה לעובד וחוקים נוספים.
בית הדין קבע, כי תוספת הנקיון שולמה בעבור נקיון המוסך לעובדי המוסך בלבד, להבדיל מעובדי המשאית והנהג שלא קיבלו את הבונוס. בית הדין ציין, כי העובד טען שקיבל את הבונוס מידי חודש בין אם ביצע את עבודות הניקיון ובין אם לאו, וכן הוא טען כי עבודת ניקיון המוסך היו חלק משגרת עבודתו. לדברי בית הדין, שתי טענות אלו סותרות זו את זו. לדברי בית הדין, מאחר והעובד אישר כי עבודות הנקיון היו חלק משגרת עבודתו, די בכך כדי לקבוע כי המעסיק הרים את נטל ההוכחה כי מדובר בתוספת אמתית התלויה בביצוע עבודות ניקיון במוסך. לפיכך, קבע בית הדין כי אין להביאה בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
לגבי זכויות נוספות שתבע העובד, קבע בית הדין כי העובד זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות לגמל ולקרן השתלמות, לאור חלות צו ההרחבה בענף המוסכים על העובד והמעסיק. כמו כן זכאי העובד לגמול בגין עבודה בשעות נוספות. לגבי הודעה מוקדמת נקבע כי מאחר והעובד הוא שהתפטר, ולא הוכיח כי המעסיק ויתר על תקופת ההודעה המוקדמת, העובד אינו זכאי להשבת הכספים אשר נוכו משכרו בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
