פסיקה עדכנית: מעסיק אינו חייב להחזיר לעבודה עובדת שהתפטרה במסרון ולא חזרה בה במפורש תוך זמן סביר
ס"ע 20276-10-10 איילה אלישע נ' דורון בורבין משרד עו"ד ואח'
ניתן ביום: 8.5.2014
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בתביעה של עובדת, שהועסקה כמזכירה במשרד עורכי דין במשך כשנתיים, ולאחר שגילתה כי המעסיק מעוניין לגייס עובדת חדשה לתפקיד מזכירה, הסיקה שבכוונתו לפטרה מהעבודה ושלחה לו מסרון "אני מבקשת שתכין לי מכתב פיטורים. נסכים שאתן לך שבועיים + שבועיים הסתגלות". לאחר מכן העובדת עזבה את עבודתה. גם ביום שלמחרת העובדת לא הגיעה לעבודתה ושלחה למעסיק מסרון שהיא נמצאת במיון בעקבות לחצים בחזה. ביום העבודה הבא הגיעה העובדת לעבודה אך המעסיק שלחה הביתה בנימוק שהתפטרה. לאחר דין ודברים הגיעו העובדת והמעסיק להסכמה כי יחסי העבודה הסתיימו וכי ישולמו לעובדת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת של שבועיים. זמן קצר לאחר הפגישה בה הגיעו להסדר זה, ביקשה העובדת לקבל מכתב פיטורים, אך המעסיק סירב לבקשתה, בנימוק שלא פיטר את העובדת. העובדת הגיעה לעבודה ביום העבודה הבא והמעסיק הבהיר לה שהיא התפטרה וביקש שתעזוב את המשרד, אחרת תוזמן משטרה למקום.
בתביעה זו, שהגישה העובדת, היא טוענת כי לא התכוונה להתפטר מהעבודה ולא היה בהתנהגותה להצביע על כוונה כזו. לחילופין היא טוענת כי התפטרה ב"עידנא דריתחא", וחזרה בה זמן קצר לאחר מכן. מאחר ולטענתה היא פוטרה וסולקה בבושת פנים מהמשרד, היא זכאית לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.
המעסיק, לעומת זאת, טוען כי העובדת התפטרה מעבודתה באמצעות שליחת מסרון. היא ניסתה לחזור בה לאחר שהתפטרותה נכנסה לתוקף, אך המעסיק לא היה חייב לקבלה בחזרה לעבודה.
הכרעת בית הדין:
בהתאם לפסיקה, גם פיטורים וגם התפטרות חייבים להכיל כוונה ברורה וחד משמעית להביא את יחסי העבודה לידי סיום. השוני בין השניים הוא בצד ליחסים החוזיים אשר פועל כך וזאת כוונתו: המעביד או העובד.
בית הדין מצא כי גרסתה העובדתית של העובדת התאפיינה בחוסר עקביות ובחוסר מהימנות. כך, למשל, טענתה לפיה היא היתה נתונה בסערת רגשות וכי סבלה ממיחושים בחזה, לאחר שגילתה שהמעסיק מעוניין לפטר אותה, אינה מתיישבת עם עדותה לפיה באותו מועד היא עסקה בהובלת דירה.
בית הדין דחה את טענת העובדת לפיה היא פוטרה ולא התפטרה.
ראשית, בית הדין עמד על כך כי טענתה של העובדת לפיה היא לא התכוונה להתפטר מעבודתה, אינה מתיישבת עם טענתה החלופית לפיה התפטרה בעידנא דריתחא וחזרה בה מהתפטרותה.
בנוסף, תוכנו של המסרון שהעובדת שלחה מלמד באופן ברור וחד משמעי על כוונתה של העובדת לסיים את עבודתה. העובדת לא הודיעה באופן כללי על רצון לקבל מכתב פיטורים, הודעתה מכילה פרטים אופרטיביים בדבר תקופת הודעה מוקדמת ולמעשה העובדת הודיעה מפורשות כי עבודתה תגיע לסיומה בתום תקופה זו.
זאת ועוד, אמנם העובדת התייצבה בעבודה בשלב מסויים ומכאן ניתן להסיק שהיא ביקשה לחזור בה מהודעת ההתפטרות, אך בשלב זה, לאחר שהעובדת כבר הודיעה על התפטרותה, העובדת לא יכולה עוד לפעול באופן חד צדדי ולהגיע לעבודה תוך התעלמות מההודעה שלחה רק ימים ספורים קודם לכן. אם העובדת אכן ביקשה לחזור בה מהודעת ההתפטרות, היה עליה להודיע זאת במפורש. במקום זאת, העובדת המשיכה לשלוח הודעות עדכון לגבי מצבה, שלא ברור מה מטרתן. למרות עדכונים אלה, שעוסקים רק במצבה הרפואי, בשום שלב ואף לגרסתה של העובדת, היא לא הודיעה שהיא חוזרת בה מהודעת ההתפטרות. רק בשלב מאוחר העובדת חזרה בה מהודעת ההתפטרות, אך אין בכך כדי להועיל לה, שכן במועד זה כבר קיבל המעסיק את הודעת ההתפטרות. היה באפשרותה לחזור בה לפני מועד זה, אך היא לא עשתה זאת.
בית הדין מציין כי על פי הדין, עובד אינו יכול לחזור בו מהודעת התפטרות אלא בהסכמת המעביד. משהעובדת התפטרה, ולא חזרה בה באופן מיידי או תוך פרק זמן סביר, אין לחייב את המעסיק לקבל את ההודעה בדבר ביטול ההתפטרות שכן למעשה התפטרותה של העובדת היתה בבחינת "מעשה עשוי".
כמו כן, בית הדין מציין כי התפטרות באמצעות מסרון מהווה תקשורת לקויה ואינה ראויה במסגרת יחסי עובד – מעביד. בדיוק כשם שאין זה ראוי למסור הודעת פיטורים לעובד בדרך זו. היה על העובדת ליצור קשר ישיר עם המעסיק הן כשהתפטרה מעבודתה וגם בשלב בו ביקשה לחזור בה מהתפטרותה. העובדת לא עשתה כן. תחת זאת, עשתה העובדת דין לעצמה וביקשה לקבוע עובדות בשטח כשהגיעה לעבודה תוך שהיא מכחישה שהתפטרה. התנהגות חד צדדית זו, תוך קביעת עובדות בשטח, היא אינה התנהגות מקובלת ביחסי עבודה, אינה סבירה והיא ראויה לגינוי.
לסיכום, קובע בית הדין כי העובדת התפטרה מעבודתה כאשר שלחה מסרון. לאחר שהמעסיק קיבל את התפטרותה, העובדת ביקשה לחזור בה, אך במקום להודיע ישירות למעסיק שהיא חוזרת בה, היא פעלה בדרכים פתלתלות – שלחה הודעות לפיהן היא נעדרת בשל מחלה והתייצבה לעבודה ללא הודעה או רשות. בנסיבות אלה, אין תימה שהמעסיק לא הסכים לחזרתה של העובדת לעבודה.
לגבי דרישת העובדת לקבל מכתב פיטורים, והתנהגותה לאחר מכן, מציין בית הדין כי העובדת לא היתה זכאית לקבל מכתב פיטורים, מאחר והתפטרה מעבודתה. סרובה של העובדת לעזוב את המשרד מאחר שלא ניתן לה מכתב פיטורים, תוך התעלמות מדרישת המעסיק, היא התנהגות שאיננה מצופה מעובד סביר. בנסיבות בהן העובדת עצמה כפתה את נוכחותה על המעסיק, בניגוד לסיכום קודם אליו הגיעו, ומשהיא זו שהתפטרה מעבודתה, בית הדין החליט כי אין לפסוק לזכותה פיצוי כלשהוא בגין איומו של המעסיק כי יזמין משטרה במידה ולא תעזוב את המשרד, על אף שאיום זהגרם עוגמת נפש לעובדת.
בית הדין קבע, כי לאור המסקנה לפיה העובדת התפטרה, היא אינה זכאית לרכיבי התביעה המבוססים על הטענה לפיה פוטרה (פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והפרת חובת השימוע).
במסרון ההתפטרות העובדת הודיעה ש"תתן" למעסיק שבועיים + שבועיים הסתגלות. בכך יש לראות את העובדת כמי שנתנה הודעה מוקדמת בת חודש ימים למעסיק. המעסיק מסר לעובדת כי אינה נדרשת להתייצב במשרד ובכך יש לראותו כמי שויתר על תקופת ההודעה המוקדמת. על כן ובהתאם להוראת סעיף 6(ב) לחוק הודעה מוקדמת להתפטרות ולפיטורים, תשס"א – 2001, העובדת זכאית לתמורת הודעה מוקדמת עבור חודש עבודה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
