פסיקה עדכנית: מועמדת לעבודה שהתפטרה ממקום עבודה אחר לא זכתה לפיצוי על הפרת הבטחה כי לא הוכיחה התחייבות מפורשת שתועסק
ס"ע 33323-11-13 דניאל לב נ' לקט מידע בע"מ
ניתן ביום: 30.5.2015
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע למועמדת לעבודה שעברה שני ראיונות לצורך קבלה לעבודה במעסיקה, והתפטרה מעבודתה הקודמת מאחר והאמינה כי התקבלה לעבודה. בסופו של דבר, המועמדת לא התקבלה ותבעה פיצוי בין אובדן פיצויי פיטורים ממקום עבודתה הקודם בסך 9,900 ₪ וכן פיצוי בגובה שישה חודשי שכר (24,000 ₪ לפי 6,000 ₪ לחודש) מאחר ולטענתה המעסיקה הפרה את הבטחתה להעסיק אותה.
בית הדין דן בפסיקה זו בשאלה האם סוכם בין הצדדים על קבלת המועמדת לעבודה אצל המעסיקה, וככל שסוכם, האם זכאית המועמדת לעבודה לפיצוי על הפרת ההסכם.
הכרעת בית הדין:
בית הדין מציין שמהראיות שבפניו השתכנע שמבחינה סובייקטיבית המועמדת לעבודה (להלן: "המועמדת") הניחה בתום לב שהיא התקבלה לעבודה אצל המעסיקה. לאחר ראיון העבודה השני המועמדת התפטרה מעבודתה הקודמת מאחר יצאה מנקודת הנחה שהיא עומדת להתחיל לעבוד אצל המעסיקה. ברם, על מנת לזכות בתביעתה, כמובן שאין די בכך שהמועמדת הוכיחה שהיא האמינה בתום לב שהתקבלה לעבודה. על מנת לזכות בתביעתה, על המועמדת היה להוכיח שהיא קיבלה התחייבות מפורשת שתועסק, שכן "המוציא מחברו, עליו הראיה".
לאחר בחינת מסכת הראיות בכללותה, בית הדין מגיע מסקנה שלא עלה בידי המועמדת להוכיח שאכן קיבלה התחייבות קונקרטית ומפורשת שתועסק, ועל כן דין תביעתה להידחות.
הנימוקים שמונה בית הדין להכרעה זו:
ראשית, בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה בכתב, וגם לא הוגשה כל ראיה אחרת בכתב שממנה עולה שהמועמדת קיבלה התחייבות קונקרטית להיות מועסקת.
שנית, המועמדת בחקירתה היתה מהוססת ולא ידעה להשיב בצורה חד משמעית לשאלה מי מסר לה לטענתה את אותה הבטחה כי תועסק.
שלישית, הממונה על איתור העובדים מטעם המעסיקה העיד באופן חד משמעי ואמין שלא היה זה בסמכותו להודיע למועמדת על כך שהיא התקבלה לעבודה. כשכתב לעובדת במסרון שההחלטות לגביה לא בשליטתו היא לא הגיבה כלל, זאת על אף שלטענתה הוא זה שאחראי לקבלתה לעבודה.
רביעית, העובדת טענה כי עברה "חפיפה" עם העובדת הקודמת אך לא הוכיחה טענה זו, וגם אם התקיימה חפיפה, היא נערכה לפני הראיון השני, דהיינו קודם למועד שבו ניתנה לה לטענתה התחייבות מפורשת להעסקה. אם כך, ברור שאף אם אכן התקיימה אותה חפיפה, לא היה בעצם קיומה, אף לשיטתה של המועמדת, משום התחייבות מפורשת של המעסיקה להעסיקה בסופו של יום.
ולבסוף, מהעדויות עולה כי המועמדת הוזמנה לראיון נוסף אצל המנהלת את משרד המעסיקה מזה 20 שנה ויותר, שהיא ורק היא מוסמכת לקבל עובדים לעבודה, לרבות סיכום אודות תנאי שכר.
לסיכום, בית הדין דוחה את התביעה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
