פסיקה עדכנית: מאה אלף ש"ח פיצוי נפסקו לעובד שפוטר בשל העדרות מחמת מחלה
סע"ש 16442-12-12 אורן די ולנסה נ' ויסוניק בע"מ
ניתן ביום: 22.2.2015
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בעובד שפוטר בזמן שהותו בחופשת מחלה, לאחר שנגמרו לו ימי מחלתו הצבורים, ולאחר שהגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בשל מחלתו. לטענת העובד, הוא פוטר משיקולים שאינם ענייניים, הקשורים למחלתו ולתביעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי. לפיכך, העובד עתר לקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרת חובת תום הלב, הפרת חוזה העבודה, הפליה אסורה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.
לעומת זאת, המעסיקה טוענת, כי העובד פוטר בשל סיבות מקצועיות, הנוגעות בעיקר לרמת השירות שנתן במסגרת עבודתו, וזאת עקב תלונות שהגיעו מצד עובדים ומנהלים.
הכרעת בית הדין:
העובד, שהועסק במשך כ-5.5 שנים, הועסק כאיש תמיכה טכנית של מחשבים במעסיק, וביצע תפקידים נוספים בהתנדבות. בית הדין מצא, כי העובד היה עובד מקצועי ומסור. המעסיקה ניסתה להציג סיבות לכאורה לפיטורי העובד, תוך הסתמכות על אירועים שהתרחשו כביכול. ואולם, אירועים אלה לא הוכחו, לא היה כל תיעוד כדי לתמוך בהם, ולא זומנו עדים כדי להעיד את שהתרחש כביכול.
בית הדין קובע כי העובד לא פוטר בשל סיבות ענייניות. הערכות העובד שניתנו לעובד היו תמיד מצויינות. בנוסף, לעובד הוגשה תוכנית עבודה חדשה ארוכת טווח, אשר גורמים במעסיקה עמלו עליה במשך כחודש והיא פורסמה מספר ימים לפני יציאת העובד לחופשת מחלה ממושכת, ולא ניתנה לעובד הזדמנות לפעול בהתאם לתוכנית העבודה החדשה הזו. בית הדין מקבל לפיכך את טענת העובד, כי הוא פוטר אך ורק בשל מחלתו.
העובד יצא לחופשת מחלה ארוכה בשל דיכאון ותשישות נפשית, כשגם לפני כן שהה לסירוגין בחופשות מחלה. לאחר כחודשיים וחצי של היעדרות מהעבודה הגיש העובד תביעה למוסד לביטוח לאומי בדבר מחלתו. יום לאחר שתביעה זו נמסרה למעסיק, נכתב מכתב לעובד בדבר הזמנה לשימוע לפני פיטורים.
בית הדין מקבל את גירסת העובד, וקובע כי מכתב ההזמנה לשימוע נכתב עקב שהותו של העובד בחופשת מחלה, ועקב כך שהגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בנושא מחלתו. המעסיקה, שעד לאותו שלב קבעה תוכנית עבודה ארוכת טווח לעובד, ונתנה לו חוות דעת מצויינות, החליטה לפתע לטעון כי כלו כל הקיצין וכי יש לפטר את העובד, וזאת מבלי כל בסיס ובניגוד לכל הנסיבות.
בית הדין מציין כי גם האופן בו פוטר העובד הינו צורם ומקומם. העובד שהה בביתו בחופשת מחלה, כשהוא שרוי בדכאון, ומקבל טיפול פסיכיאטרי. נציגי המעסיקה ידעו היטב את מצבו של העובד. במצב שכזה בית הדין מציין כי הוא מצפה ממעסיק שיתמוך בעובד, ויעשה כל שניתן כדי לסייע לעובד להחלים.
דא עקא, המעסיקה החליטה לעשות בדיוק הפוך מהמתבקש, והחליטה לפטר את העובד ולמעשה להפטר ממנו. נכון הוא כי העובד סיים לנצל את ימי המחלה להם היה זכאי, ובנסיבות אלה ניתן לפטרו על פי החוק. אולם, כאשר מעסיק מפעיל את היכולת לפטר עובד, עליו לעשות כן בתום לב ומתוך שיקולים רלוונטיים. פיטורים שנעשים בחוסר תום לב ועקב מניעים פסולים, ייחשבו כפיטורים שלא כדין.
בית הדין קובע כי המעסיקה במקרה דנן נהגה בחוסר תום לב, עת פיטרה את העובד במצבו הרגיש והקשה, והוסיפה חטא על פשע בכך שתירצה את הפיטורים בתלונות שלכאורה הגיעו מעובדים וממנהלים, אך אין להם כל בסיס עובדתי. כל זאת, אל מול עובד שעבד במעסיקה חמש וחצי שנים, היה מסור ומהימן, הקדיש את זמנו ומרצו כדי למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר, לרבות בשעות הלילה, ואף התנדב למלא תפקידים נוספים כדי לתרום למעסיקה.
לסיכום, בית הדין קובע כי המעסיקה אכן פיטרה את העובד שלא כדין, תוך הפרת כללי הצדק הטבעי, תוך הפרת חובת הנאמנות וחובת ההגינות, בחוסר תום לב ומתוך מניעים פסולים. בנוסף, השימוע שנערך לעובד היה שימוע למראית עין בלבד, מבלי שהמעסיקה באמת שקלה את תשובותיו וטענותיו.
לאור האמור קובע בית הדין כי העובד זכאי לפיצוי בגובה 10 משכורות, היינו פיצוי בגובה 107,000 ₪.
בית הדין מציין כי שיעור הפיצוי נקבע לאור ההלכה שנקבעה בפסיקה, לפיה התקרה עומדת על פיצוי בגובה 12 משכורות. במקרה דנן, ראוי שסכום הפיצוי יהיה קרוב לתקרה זו.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
