פסיקה עדכנית: לא הותרה הפחתה של פיצויי הפיטורים לעובד שהתפרע לאחר הפיטורים, כי ההתפרעות ארעה לאחר ניתוק יחסי העבודה
סע"ש 45350-04-13 נאסר שחאדה נ' ר.ש.א.י.שרותי מזון בע"מ
ניתן ביום: 8.5.2017
ערכאה: בית דין אזורי לעבודה בירושלים
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובד שהועסק בבית קפה במשך כשנתיים, ופוטר. העובד תובע זכויות שונות, כגון שכר עבודה, גמול שעות נוספות, וכן פיצוי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, וזכויות נוספות.
מבחינה עובדתית, במהלך תקופת העבודה, באחד מימי השישי, ארע ויכוח בין העובדת לעובדת אחרת, שבמהלכה העובד שבר כוס וכן גרם נזק לדלת המטבח. לאחר סיום עבודתו של העובד באותו יום, מנהל המעסיקה יצר קשר עם אביו של העובד והורה לו למסור לעובד שלא יגיע לעבודה ביום א'. ביום ב' העובד הגיע לעבודה, ופוטר. במהלך הדין ודברים לאחר הפיטורים, העובד איבד שליטה על עצמו, צעק, הפיל את האופנוע של המנהל וזרק שולחן וכסאות לעבר הויטרינה של בית הקפה. בעקבות כך, הגיש מנהל המעסיקה תלונה למשטרה על העובד.
השאלה העיקרית העולה בפסק הדין היא האם העובד זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, לאור הנסיבות בהם העובד התפרע וגרם נזקים במקום העבודה, לפני הפיטורים ואחריהם.
הכרעת בית הדין:
לגבי תביעת העובד לתשלום גמול שעות נוספות:
העובד קיבל שכר של 5,000 ₪ נטו. בתלושי השכר של העובד אין תשלומים כלשהם בעד עבודה בשעות נוספות.
המעסיקה לא הציגה את רישומי הנוכחות של העובד. לפיכך, חל סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, אשר לפיו אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, נטל ההוכחה כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת מוטל על המעסיק. בית הדין מקבל את עדות העובד בקשר לשעות עבודתו, ובהתאם לחזקה בסעיף, פוסק לעובד 60 שעות נוספות חודשיות, בסך 66,812 ₪.
לגבי תביעת העובד לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה:
המעסיקה לא הפרישה עבור העובד הפרשות כלשהן לפנסיה. לפיכך בית הדין קובע כי יש לחשב את הפיצוי המגיע לעובד בין אי הפרשה לפנסיה בהתאם לשיעורי ההפרשה המינימליים שהמעסיקה הייתה חייבת בהם על פי צו ההרחבה להסכם הפנסיה המקיף במשק. סך הפיצוי ברכיב זה הוא 4,419 ₪.
לגבי תביעת העובד לפדיון חופשה, שכר עבודה ודמי הבראה:
על המעסיק מוטל הנטל להוכיח כי הוציא את העובד לחופשה ושילם לו דמי חופשה, בהתאם להוראות החוק.בית הדין מציין כי במקרה זה תלושי שכר בהם מתנהל רישום של צבירה, ניצול ותשלומי חופשה אינם יכולים להוות תחליף ל"פנקס חופשה" שהמעסיקה הייתה חייבת לנהל לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית ותקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), התשי"ז-,1957 שהותקנו מכוחו. טעם הדבר הוא שבפנקס חופשה יש לרשום את מועדים החופשות, דמי החופשה ששולמו בעדן ותאריך תשלומם. ואולם, עיון בתלושי השכר של העובד מעלה כי בחודשים בהם נרשם ניצול של ימי חופשה, שולמה לעובד "תמורת חופשה" בסך קבוע של 206.75, בין אם מדובר ביום אחד, ביומיים או ב-9.5 ימים. מכאן, שאין ליתן משקל ראייתי לתלושי השכר במקרה כזה לעניין ימי חופשה שנוצלו ודמי חופשה ששולמו.
בהתאם לכך, ובכפוף להודיית העובד בדבר נטילת שני ימי חופשה, פוסק בית הדין את יתרת פדיון החופשה לעובד, בסך 4,230 ₪.
כמו כן בית הדין פוסק לעובד שכר עבודה שלא שולם, ודמי הבראה.
לגבי תביעת העובד לפיצויי פיטורים ולפיצוי הודעה מוקדמת:
בית הדין קובע כי העובד פוטר ולא התפטר. בשאלה האם המעסיקה הרימה את הנטל להוכיח שנסיבות פיטוריו של העובד מאפשרות לה לשלול לו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בית הדין קובע שהמעסיקה לא הוכיחה עילה להפחתה כלשהי של פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד. עם זאת, בנסיבות פיטוריו של העובד, הייתה המעסיקה פטורה מליתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטוריו לנוכח ההתפרעות של העובד. בית הדין מציין כי התמודדותה של המעסיקה עם תביעת העובד התאפיינה בהעלאת טענות כלליות בדבר הפרות משמעת רבות מצדו של העובד, וייחוס התנהגות אלימה ותגובות עצבניות לעובד. ואולם, טענות המעסיקה השונות לא פורטו ולא הוכחו למעט ארוע שבירת הכוס וגרימת הזק לדלת המטבח. בהיעדר הסכם קיבוצי שחל על המעסיקה, הרי שבהתאם לסעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, העילות להפחתת פיצויי פיטורים הינן בהתאם לתקנון העבודה בתעשייה, שהיא ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים במשק. התקנון מסמיך מעסיק להפחית פיצויי פיטורים כאשר נעשתה "הפרת משמעת באופן חמור". כמו כן, מוסמך מעביד להפחית פיצויי פיטורים אם עובד "קלקל חומרים, מכשירות או מכונות במזיד" או "בזבז חומרים בזדון".בית הדין מציין כי מכלל ההתנהגויות שיוחסו לעובד לפני פיטוריו, הוכחו רק גרימת הנזק לדלת המטבח באגרוף ושבירת הכוס.
אשר להתפרעות השניה שהתפרע העובד, הרי שמדובר באירוע שאירע לאחר שהעובד פוטר. על נסיבות ההתפרעות שלו העיד העובד כי הוא איבד את עשתונותיו כתוצאה מפיטוריו, שבוצעו תוך שנאמר לו על ידי מנהל המעסיקה כי מעבר לסך 3,000 ₪ שהוא נכון לשלם לו, לא ישולם לעובד דבר, כולל פיצויי פיטורים או כל תשלום אחר, וזאת למרות שהעובד לא קיבל שכר בעד עבודתו בחודש הקודם.העובד הביע צער על התפרעותו השניה והתנצל על כך, והודה בחבותו לשלם למעסיקה פיצוי בגין נזקים שיוכחו. בית דין סובר כי תגובת העובד לפיטוריו, שנעשו אגב הודעה על שלילת זכויות לשכר, לפיצויי פיטורים, אינה בגדר הפרת משמעת חמורה בעבודה, מאחר שקשר ההעסקה נותק במעשה הפיטורים של העובד. מכל מקום, העובד שילם מחירים על התנהגותו במישור הפלילי, ובשים לב לתנאי העסקתו הפוגעניים של העובד, במסגרתם הועסק שעות נוספות מרובות מבלי שקיבל גמול עבודה בשעות נוספות, ופוטר תוך הודעה על שלילת זכויות בסיסיות כמו שכר ופיצויי פיטורים מבלי שבעת הודעת הפיטורים בוססו הטענות בדבר גרימת נזקים, הרי שאין לראות בהתפרעותו השניה של העובד, גם אם היא התנהגות חמורה כשלעצמה, כנסיבות המצדיקות הפחתת פיצויי פיטורים.
עם זאת, לאחר שהעובד פוטר, התפרע תוך השלכת שולחן וכסאות והפלת האופנוע של המנהל, אין זה סביר לדרוש מהמעסיקה להוסיף להעסיק את העובד בתקופת ההודעה המוקדמת.
אשר על כן בית הדין מקבל את תביעת העובד לפיצויי פיטורים, ופוסק לו 10,266 ₪, אך דוחה את תביעת העובד לדמי הודעה מוקדמת.
כמו כן בית הדין דוחה את תביעת העובד לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע. מהעדויות עולה כי העובד קיבל מספר התראות בדבר הכוונה לפטרו, והוסברו לו הפגמים בהתנהגותו שהולידו את הצורך לפטרו.
לגבי התביעה שכנגד שהגישה המעסיקה לפיצוי על הנזקים שגרם לה העובד:
המעסיקה טענה כי העובד גרם לה נזקים אדירים, אך לא הוכיחה נזק למעט שבירת הכוס ונזק לדלת. התביעה היחידה של המעסיקה שבית הדין מקבל היא התביעה בסך 2,000 ₪ בגין "הברחת לקוחות" ביום שבו העובד פוטר. בית הדין סבור כי מדובר בתביעה סבירה שכן תופעה של עזיבת לקוחות עקב התפרעות של עובד המלווה בהשלכת חפצים לעבר ויטרינה של בית קפה – היא מסתברת. אמנם, סכום התביעה אינו מוכח באופן דווקני על ידי הבאה לעדות של לקוחות שברחו, אך ניתן לראות בתביעה זו תביעה לפיצוי בגין נזק כללי שנגרם למוניטין של המעסיקה עקב אירוע ההתפרעות.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
