פסיקה עדכנית: כששכר העובד מהטיפים עלה על שכר המינימום, וכשהעובד הסכים לשיטת תשלום זו, הטיפים ייחשבו כשכר עבודה לצורך חוק שכר מינימום, על אף שלא עברו בקופת המעסיק
ס"ע (תל-אביב-יפו) 3212/10 ליאור יובל ואח' נ' המזרקה ניהול בתי אוכל בע"מ
ניתן ביום: 17.7.2013
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המשפטית ב"חשב עבודה":
פסק הדין עוסק בתביעתם לשכר מינימום של ארבעה מלצרים שעבדו בין שנתיים וחצי לשלוש וחצי שנים בבית קפה, וקיבלו את שכרם מהתשרים ("טיפים") שניתנו ע"י הלקוחות. לפי עובדות המקרה, בסיום כל משמרת בדק המעסיק את סכום התשרים, ובמידה ולא הגיע סכום התשרים לשכר המינימום, המעסיק השלים לעובדים את החסר.
בית הדין הזכיר את פסד הדין המוביל בשאלת סיווג מעמדו של התשר כשכר עבודה, שבו נקבע מבחן עיקרי לצורך סיווג התשר כהכנסה: מבחן רישום התשרים כתקבול בבית העסק, וכן מבחנים נלווים נוספים (ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה, ניתן ביום 1.6.05 בבית הדין הארצי לעבודה. להלן: "הלכת מלכה"). בית הדין ציין כי בחלק מהפסיקה חל שינוי וכרסום בהלכת מלכה, ונוצרו בהלכה זו סדקים וביקורת. זאת, בעיקר כתוצאה ממצבים בהם העובד קיבל מהמעביד כספים רבים כשכר, העולים על שכר המינימום, אך מאחר וכספים אלו לא עברו בקופה, יישום הלכת מלכה תגרום לקבלת כפל שכר, באופן הפוגע במעביד והחוטא לתכלית חוק שכר מינימום.
בית הדין הגיע למסקנה כי בנסיבות חריגות ומסוימות, אין להיצמד באופן גורף ודווקני לתנאים המצטברים שנקבעו בפס"ד מלכה לצורך הכרה בטיפים כהכנסה מעבודה. על פי פסק הדין, במקום שהוכח, מעל לכל ספק, כי המלצר קיבל שכר מינימום על פי דין מתשרים ששולמו לו על ידי לקוחות המסעדה, ובהינתן כי המלצר הסכים לשיטת תשלום זו, יש לקבוע, כי מדובר בהכנסה מעבודה, אף אם לא בוצע לכך רישום בקופת המעסיק.
בנסיבות פסק הדין, העובדים השתכרו מעל לשכר מינימום, וכאשר הטיפים לא כיסו את שכר המינימום, המעסיק ביצע השלמה. כמו כן, העובדים בחרו לקבל את שכרם דווקא בצורת תשלום זו והפיקו רווח מכך, כגון אי תשלום מיסים לרשויות המס וכן שכר גבוה. בנוסף, דרישת העובדים לתשלום שכר מינימום לאחר תקופת עבודה ארוכה שבה עבדו בדרך זו ללא תלונה מהווה חוסר תום לב שלעיתים גובר אף על זכות קוגנטית. שכן, לכל אורך תקופת העבודה פעלו הצדדים על פי הסיכום שנערך ביניהם, ורק בדיעבד, לאחר שהחליטו יחדיו על סיום העסקתם אצל המעביד, טוענים העובדים כי אין לראות בטיפים כ"שכר עבודה". אם תתקבל תביעתם, ציין בית הדין, יקבלו העובדים תשלומי שכר כפולים ומכופלים וזכויות שלא הוסכם עליהם בין הצדדים, ולעומתם על בית העסק תוטל חבות כלכלית כבדה מנשוא שעלולה להביא לקריסתו. התעלמות מהתמורה הגבוהה שקיבלו העובדים בכל תקופת עבודתם במסעדה וקביעה כאילו אין מדובר בשכר עבודה, משמעה חוסר תום לב וניצול ציני של הוראות הדין והפסיקה. מכל נסיבות המקרה מסיק בית הדין שמדובר במקרה חריג שבו על אף שהכספי הטיפים שקיבלו המלצרים לא עברו בקופת המעביד, הם נחשבים שכר עבודה ולכן יש לדחות את תביעת העובדים לתשלום שכר מינימום.
יודגש, כי מדובר בפסיקה אזורית בסוגיה שנויה במחלוקת ולכן קשה לחזות האם פסיקה זו תתקבל גם במקרים אחרים.
למסמך המלא- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
