פסיקה עדכנית: כשעובד התפטר ומשך את כספי התגמולים שלא באירוע מזכה- המעסיק רשאי למשוך את כספי הפיצויים למרות סעיף 14
סע"ש 40372-11-14 קונב אנדרי נ' אחים ברון בע"מ
ניתן ביום: 22.6.2016
ערכאה: בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובד שהועסק במשך כ-16.5 שנים, עד שהתפטר, לטענתו מחמת שהופרה הבטחה להעלאת שכרו, ולפיכך הוא זכאי לטענתו לפיצויי פיטורים. עם סיום עבודתו פנה העובד לקרן הפנסיה וביקש למשוך את הכספים שנצברו לזכותו במהלך תקופת עבודתו במעסיקה, אך כספי הפיצויים שהופקדו לקופה הוחזרו למעסיקה, לבקשתה, והוא פדה רק את כספי התגמולים.
השאלות העיקריות העולות בפסק הדין הם: האם העובד זכאי לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתו, והאם היתה המעסיקה זכאית לדרוש ולקבל חזרה לידיה את כספי הפיצויים שהפקידה בקופה, או שמא עליה להשיבם לידי העובד.
הכרעת בית הדין:
לגבי תביעת העובד לפיצויי פיטורים בשל הרעה מוחשית-
בית הדין קובע כי לאחר שהעובד הודיע על התפטרותו בפעם הראשונה, ניהלה איתו המעסיקה משא ומתן והעלתה את שיעור הפרמיה המקסימלית שיכול היה העובד לקבל. העובד חזר בו מהתפטרותו, המשיך לעבוד שבעה חודשים ולאחר מכן התפטר בשנית, לטענתו מחמת שהובטח לו גם העלאת שכרו השעתי והבטחה זו לא קויימה. מן הראיות עולה כי הבטחה להעלאת שכרו השעתי של העובד לא ניתנה לו, וכי לאחר התפטרותו הראשונה שופרו תנאי העסקתו של העובד, שכן שיעור הפרמיה שהיה זכאי לו, עלה. לפיכך, בית הדין קובע כי לא חלה כל הרעה בתנאי עבודתו של העובד עובר להתפטרות, ובוודאי שלא הרעה מוחשית. ההיפך הוא הנכון: תנאי עבודתו של העובד שופרו, גם אם לא לשביעות רצונו. בת הדין מציין כי העובד לא הוכיח את טענתו כי ניתנה לו הבטחה אשר הופרה ועל כן אין צורך לדון בשאלה האם, ככל שהיה מוכיח זאת, היה הדבר עולה כדי הנסיבות הקבועות בסע' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
בסיכומו של דבר בית הדין דוחה את התביעה של העובד לפיצויי פיטורים, מכוח סע' 11 לחוק פיצויי פיטורים.
לגבי שאלת זכאות המעסיקה להחזרת כספי הפיצויים שהפריש עבור העובד-
השאלה העומדת לדיון היא שאלת זכות המעסיקה להחזרת כספי הפיצויים שהפריש עבור עובד לקופת גמל לקצבה, בנסיבות בהן משך העובד את הכספים מקרן הפנסיה לפני קיומו של אירוע מזכה.
בית הדין בוחן תחילה את תשתית הרלוונטית בדין. לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשלום לקרן פנסיה יבוא במקום פיצויי פיטורים אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
בהתאם לסע' 26 לחוק פיצויי פיטורים, על מנת שמעסיק יוכל להחזיר אליו כספים, שהופרשו בגין פיצויי פיטורים, לפי סע' 14, צריך להתקיים אחד התנאים הבאים:
(א) העובד חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים וכספי הפיצויים אינם מיועדים לקצבה;
או (ב) העובד חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים וכספי הפיטורים מיועדים לקצבה, אולם בין הצדדים קיים הסכם קיבוצי או אחר שהכספים ניתנים להחזרה למעסיק.
בית הדין מציין כי המקרה הרלוונטי לעניינו הוא השני, דהיינו עובד שחדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים, כאשר כספי הפיצויים מיועדים לקצבה. טענתו היחידה של העובד היא כי אין הסכם בין הצדדים הקובע שהכספים ניתנים להחזרה ואולם בכך הוא טועה.
המעסיקה הינה חברה בהתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה ועל יחסי הצדדים חלים ההסכמים הקיבוציים בענף המתכת. מכוחו של ההסכם הקיבוצי מיום 10.7.2003, החל על הצדדים, חל "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים". כתנאי לכך שתשלומי מעסיק לקרן פנסיה יבואו במקום פיצויי פיטורים, האישור הכללי דורש ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו. ואולם, האישור הכללי קובע כי ויתור המעסיק על כספי הפיצויים שהופרשו לקרן הפנסיה, אינו תקף במקרה בו העובד משך כספים מהקופה שלא בשל אירוע מזכה.
לפיכך, בית הדין מציין כי בנסיבות שבפנינו ויתור המעסיקה על כספי הפיצויים שהופרשו לקופה אינו חל ועל כן, המעסיקה היתה זכאית לדרוש את השבת כספי הפיצויים לידיה, בעת משיכת כספי התגמולים על ידי העובד.
בית הדין מזכיר בהקשר זה גם את הוראת סע' 8 לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, ולפיה הפקדות המעסיק ברכיב פיצויי פיטורים, עליהן חל סע' 14 לחוק פיצויי פיטורים, "לא ניתנות להחזרה למעביד למעט במקרה בו העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאיריו זכאות לקבלת כספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה בלבד…". כלומר, המצב המשפטי כפי שתואר לעיל, הינו זה שחל על כלל העובדים המבוטחים בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
בנסיבות האמורות, וחרף העובדה כי מדובר בתוצאה קשה מבחינתו של העובד, הרי שמרגע שבחר העובד למשוך את הכספים שהופקדו לזכותו בקרן הפנסיה, לא זו בלבד שאיבד את זכויותיו בקופה למקרה של אירוע מזכה, אלא גם היה נתון לאפשרות שהמעסיקה תדרוש להחזיר את כספי הפיצויים, כפי שאכן נעשה.
בשולי הדברים מציין בית הדין, כי העובד אישר בעדותו שנציג המעסיקה הזהיר אותו בל ימשוך את הכספים, שכן אז תעמוד המעסיקה על החזרת הפיצויים, כך שהעובד ידע היטב את המצב המשפטי בעת שהחליט למשוך את כספי התגמולים.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
