פסיקה עדכנית: חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על נהג אישי של שר
סע"ש 13491-12-12 אריאל אביטל נ' מדינת ישראל- משרד התיירות ואח'
ניתן ביום: 16.5.2015
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המשפטית בחשב:
פסק הדין נוגע לתביעתו של עובד שהועסק במשרד התיירות כנהג, במשך כשנתיים וחצי. בחודשי עבודתו הראשונים הועסק כנהג לשכה, ולאחר מכן הפך לנהג אישי של שר התיירות, לאחר שהוחתם על חוזה מיוחד להעסקת נהג שר, ובו נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול עליו, וכן נקבעה לו העלאת שכר משמעותית. לאחר סיום יחסי העבודה תבע הנהג את משרד התיירות (להלן:"המעסיק") לתשלום גמול עבור כל השעות הנוספות שביצע במהלך עבודתו כנהג שר.
השאלה העיקרית בפסק הדין היא האם העובד, שהיה נהג אישי של שר, יוצא מגדר תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, או שמא יש לשלם לו שכר על כל השעות הנוספות שביצע, בנוסף לשכר שקיבל.
הכרעת בית הדין:
מבחינה עובדתית, בתקופה הראשונה לעבודתו של העובד, הוא הועסק במשרה מלאה "כנהג לשכה" במשרד התיירות על פי דירוג דרגה. שכר היסוד המשולב של העובד כנהג לשכה היה 2,415.76 ש"ח. בנוסף לכך שולמו לעובד תוספות קבועות בסך של 1,620 ש"ח. ערך שעת עבודה של העובד היה 22.44 ש"ח.
בתקופה השניה ועל פי בקשתו של העובד, הוא הועסק כנהג שר אישי של שר התיירות. בהתאם לכך, חתם העובד על "הסכם שכר גלובלי" שכותרתו "חוזה מיוחד להעסקת עובד- נהג שר". בהסכם נקבע כי משכורתו הכוללת של העובד תעמוד על סך של 10,290.46 ש"ח לחודש וכי סכום זה ממצה את כל הזכויות לשכר וכי לעובד לא תהיינה זכויות נוספות ממקור כלשהו שלא פורטו במפורש בהסכם. בהמשך הועלה שכרו של העובד מספר פעמים.
בסעיף 5 להסכם נכתב כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על העסקת העובד וכיוון שכך לא ינתן לו גמול בגין עבודה בשעות נוספות, בימי המנוחה השבועית, בימי מועד ובשעות הלילה.
בנוסף נקבע בהסכם כי ככל שערכאה שיפוטית מוסמכת תחליט כי חוק שעות עבודה אכן חל על העסקת העובד, על אף האמור בהסכם, אזי שהאמור בו לענין גובה השכר המשולם לעובד מכוחו, יתבטל ותחת זאת ישולם שכרו של העובד בהתאם לדרגה בדירוג, לרבות תוספות השכר וההטבות הניתנות מזמן לזמן לעובדים המדורגים בדרגה ובדירוג האמור, לרבות גמול עבודה בשעות נוספות, ועבודה בימי מנוחה ומועד לפי החוק. דהיינו, במקרה בו תכריע ערכאה שיפוטית מוסמכת כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל, ייערך חישוב מחדש של שכר העובד, לרבות קיזוזים של הפרשי שכר ששולמו בהתאם לחוזה וכל סכום אחר ששולם ביתר.
לאחר סיום יחסי העבודה, הגיש העובד את תביעה זו, ובה טען כי הוא זכאי לגמול בעבור עבודה בשעות נוספות בגין תקופת העסקתו כנהג אישי, וזאת למרות ההסכם שעליו חתם. לטענת העובד, הוא לא מילא תפקיד מיוחד, תפקידי הנהלה או תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי או תפקידים שאינם מאפשרים פיקוח על שעות העבודה, כמשמעותם של מונחים אלה בחוק ובפסיקה.
ואולם, בית הדין קובע כי המעסיק הרים את הנטל להראות כי ענייננו של העובד בא בגדר החריגים המצוינים בסעיף 30 לחוק שעות עבודה. בהתאם לסעיף 30(א)(2) לחוק שעות עבודה, הוראות החוק לא יחולו על "עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות". בית הדין מציין כי אופי העבודה כנהג שר, כפי העולה מן הראיות, תואם את אופי העבודה אליו מכוון סעיף חוק זה. תפקידו של העובד כנהג אישי לשר הצריך שעות עבודה לא שגרתיות, מאחר שעבודתו של שר דורשת, ככלל, עבודה מאומצת בשעות לא שגרתיות. זאת, לעומת עבודתו של נהג לשכה שאינו מוצמד דרך קבע ללוות את השר בעבודתו, אלא מהווה נהג "מחליף" למעשה, שעבודתו מותאמת לצרכים המשתנים במשרד בו הוא מועסק.
בית הדין מציין כי השוני בין שני התפקידים התבטא אף בשכר ששולם לעובד, כאשר שכרו של העובד כנהג שר, שהועסק על פי מינוי מיוחד, היה גבוה במידה ניכרת מהשכר שהיה משולם לו אם היה ממשיך להיות מועסק פי דירוג דרגה , כפי שהיה נהוג עת הועסק כנהג לשכה.
לפיכך קובע בית הדין כי עבודתו של העובד נופלת לגדר החריג המצוי בסעיף 30(א)(2) לחוק, ולכן לא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה, ואין לשלם לו גמול שעות נוספות.
בית הדין מציין בהערת אגב, כי אף לו הייתה מתקבלת עמדת העובד לפיה, לא חל עליו החריג הקבוע בסעיף 30(א)(2) לחוק, הרי שלא היה בכך להוביל לקבלת התביעה, שכן, במקרה זה היה מקום להפעיל את האמור בהסכם ולערוך על פיו חישוב מחדש של כל זכויות העובד על פי השכר לו היה זכאי כנהג המועסק על פי דירוג דרגה. כך שיכול והעובד אף היה נדרש להשיב עקב כך סכומים לא מבוטלים למעסיק. במיוחד נכון וראוי הדבר נוכח העובדה שהעובד הוא אשר יזם את המעבר לתפקיד של נהג אישי של שר, והיה מעוניין בו משום התועלת הכלכלית שהניב לו בסופו של יום ההסכם בהשוואה למצבו כנהג לשכה, וכן, בשים לב לחובת המדינה כמעסיקה לנהוג בשוויון כלפי כלל המועסקים על ידה באותו תפקיד ומעמד.
לאור כל האמור, בית הדין דוחה את התביעה.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
