פסיקה עדכנית: זמן הנסיעה של סוכן מכירות שנסיעותיו משתנות לפי מיקום הלקוח ואורכות זמן ניכר מדי יום- מזכה בשכר עבודה
סע"ש 26730-10-12 ירון מייקל נ' חדשנית בדים בע"מ ואח'
ניתן ביום: 20.12.2015
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובד שהועסק כשש וחצי שנים כסוכן מכירות בחברה שעוסקת ביבוא ושיווק של בדים וילונות ועורות. העובד פוטר לאחר שסירב להרחיב את התחום הגאוגרפי של עבודתו. העובד הגיש תביעה זו לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין, גמול שעות נוספות לתקופת עבודתו, ועוד.
השאלות העיקריות העולות בפסק הדין הם:
- האם סירוב העובד להרחבת תחום עבודתו מהווה עילה לשלילת פיצויי פיטורים
- האם השיחה שבוצעה עם העובד, שבה לא נערך פרוטוקול, מהוה שימוע כדין
- האם זמן הנסיעות של העובד נחשבות זמן עבודה ומזכות בשכר
לגבי התביעה לפיצויי פיטורים-
בית הדין קובע כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים. המעסיקה לא הוכיחה כל עילה לשלילת פיצויים במקרה זה. באשר לסירובו של העובד להרחיב את התחום הגיאוגרפי של עבודתו בתנאים שדרשה המעסיקה, הרי שגם בכך אין כדי להצדיק שלילת תשלום פיצויים לעובד. מבחינה עובדתית, האזור הגיאוגרפי של עבודת העובד מתחילת העבודה היה מחדרה צפונה. מכאן, שדרישת הנתבעים, כי העובד ירחיב את האזור הגיאוגרפי בו הועסק מהווה שינוי בחוזה העבודה.
בית הדין מציין כי הלכה פסוקה היא כי למעביד אין זכות לשנות באופן חד-צדדי תניה בחוזה עבודה אישי, וכי שינוי חד-צדדי כמוהו כהפרה של חוזה המקנה זכות לתרופות לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971. ניתן לשנות תנאי עבודה בהסכמה בין העובד לבין המעביד, והסכמה זו יכולה להיות מפורשת או משתמעת מן הנסיבות. במקרה שלפנינו, אין חולק כי העובד התנגד ולא הסכים לשינוי בתנאי העסקתו כפי שדרשה המעסיקה. בית הדין מגיע למסקנה כי הרחבת פעילות העובד היא שינוי המהווה הרעה של תנאי העבודה, שכן, העובד נדרש להרחיב את תחום הפעילות שלו לאזור המרוחק מביתו, ולקבל על עצמו אחריות למס' רב יותר של לקוחות. סירובו של העובד להצעה אינו יכול לשמש עילה לשלילת פיצויי פיטורים.לפיכך, ומשפוטר העובד מעבודתו, זכאי הוא לתשלום פיצויי פיטורים.
לגבי תביעת העובד לפיצוי בגין אי עריכת שימוע-
לטענת העובד, לא נערך לו שימוע כדין. לטענתו, בהזמנה לשימוע לא פורטו העילות לשימוע, ולא נערך פרוטוקול לשימוע. בית הדין קובע כי העובד קיבל הזמנה לשימוע טרם הפגישה, וידע מבעוד מועד כי נושא השימוע הינו קבלת תנאי העבודה החדשים אותם דורשת המעסיקה, וכן ידע כי מדובר בשיחת שימוע וכי בעקבותיה יישקל המשך עבודתו במעסיקה. מהאמור עולה, כי העובד הבין חשיבותה של השיחה ועל כן אף טרח להקליטה שלא בידיעת המעסיקה. בנסיבות אלה, הטענה כי השימוע פגום, בשל העדר פרוטוקול, אינה יכולה להתקבל. בית הדין דוחה את תביעת העובד לפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין
לגבי התביעה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות-
לטענת המעסיקה, שכרו של העובד, אשר עלה על שכר המינימום, כלל את שכר עבודתו וכן את מסגרת השעות הנוספות אותה התבקש לבצע, אם בכלל. בית הדין מציין כי הצדדים לא הגדירו את מספר השעות הנוספות בהן עובד העובד ואת הגמול הנפרד (המוגדל) הניתן בגינן והדבר אינו מוצא אף ביטוי בתלוש השכר. מכאן, שהמעסיקה לא עמדה בדרישות הפסיקה בנוגע לתשלום שעות נוספות כאמור. יחד עם זאת, לנוכח ההסכמה המפורשת והברורה של הצדדים בדבר היקף משרתו המדויק של העובד והשכר המשולם בגינה, משמעות הדבר הינה כי את תעריף השעה הרגיל (בשיעור 100%) עבור מלוא שעות העבודה, הרגילות ונוספות, העובד כבר קיבל וזכאותו הינה לקבלת תוספת הגמול בעד השעות הנוספות בשיעור 25% או 50% משכר שעה ולא 125% או 150%, כפי שתבע.
לגבי השאלה האם שעות נסיעת העובד ללקוחות הן שעות עבודה המזכות בשכר-
בית הדין מציין כי העובד שימש כסוכן נוסע, ולא נדרש להתייצב במשרדי המעסיקה בתחילת יום העבודה ובסיומו. ככלל, שעות בהן עשה עובד דרכו אל מקום העבודה אינן שעות עבודה המזכות בתשלום שכר אלא אם קבעו הצדדים אחרת. אולם, ייתכנו נסיבות בהן יהא מקום לחרוג מן הכלל ולהכיר בשעות הנסיעה כחלק משעות העבודה.
בענייננו, העובד שימש כסוכן בכל אזור הצפון ונסיעותיו היו באורך משתנה, לפי מיקום הלקוח, עד כדי מרחק נסיעה או חזרה של שעה וחצי – שעתיים במקרים חריגים. המדובר במשך זמן ניכר מידי יום, ואשר לנוכח היקף שעות העבודה שנדרש מן העובד בהסכם עימו סביר כי נכלל בזמן העבודה, וכך אף נהגו הצדדים בפועל במשך שנים. אשר על כן, בית הדין קובע כי אין מקום להפחתת שעות הנסיעה משעות עבודתו של העובד, והן מזכות בשכר.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
