פסיקה עדכנית: הכנסה מתשר מהווה הכנסה של העסק והכנסת עבודה של 'עובדי שרשרת השירות' מהמעסיק

פסיקה עדכנית: הכנסה מתשר מהווה הכנסה של העסק והכנסת עבודה של 'עובדי שרשרת השירות' מהמעסיק

עב"ל 44405-05-15 עמרי קיס נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

ע"ע 28480-02-16 ד.ע. יבוא וניהול מסעדנות בע"מ נ' יחיאל בודה

ניתן ביום:  26 מרץ 2018

ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה

תקציר פסק הדין:

עניינו בהליכים המעוררים את שאלת מעמדו של התשר המשולם למלצרים.

ב-עב"ל 44405-10-15 (להלן: "תיק קיס") נדונה החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא לכלול בחישוב דמי האבטלה ששולמו למערער (להלן: "העובד") את סכומי התשר שקיבל מלקוחות המסעדה שבה עבד. ב-ע"ע 28480-02-16 (להלן: "תיק בודה") נקבע כי מאחר שכספי התשר לא עברו דרך קופת המסעדה ולא נוהל לגביהם כל רישום, אין לראותם כשכר לעניין חוק שכר מינימום. הדיון עוסק במעמד התשר ככל שהוא נוגע לדיני הביטוח הלאומי ולמשפט העבודה.

בית הדין הארצי לעבודה: דחה את הערעור בעניין קיס וקיבל בחלקו את הערעור בעניין בודה ופסק כדלקמן :

ביה"ד עמד על מוסד התשר הרווח במציאות הישראלית, על הפסיקה ועל המבחנים שנקבעו בה: מבחן הוולונטריות; מבחן אמצעי התשלום; מבחן הרישום בספרים. כן עמד ביה"ד על התשר בהקשר של תשלום דמי הביטוח הלאומי, ובהקשר של תשלום קצבת תלויים, ועל הקשיים בעניין מעמדו של התשר. ביה"ד פסק כי, כל תשר כספי בענף המסעדנות ייחשב כהכנסה השייכת למסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר שכזה היא הכנסת עבודה ממעסיקו. ביה"ד קבע כי לצד עיון מחודש במבחן הוולונטריות ולצדו מבחן אמצעי התשלום, והכרה בכל תשר כהכנסה של העסק וכהכנסת עבודה של המלצר ממעסיקו, יש לעיין מחדש אף בהלכת מלכה, ובמרכזה מבחן הרישום בספרים, ולקבוע שכל הכנסה של המלצר מתשר תיחשב כשכר עבודתו, בין אם התשר עבר בספרי המסעדה ובין אם לאו.

ביה"ד ציין כי בפועל, התשר ניתן כיום על ידי אורח המסעדה עבור כל שרשרת השירות ולפיכך קבע כי הדיבור "מלצר" כולל, את כלל נותני השירות במסעדה, שיכונו – עובדי שרשרת השירות.

ביה"ד קבע כי יש קושי ממשי בהותרת מבחן הוולונטריות על כנו, משאינו משקף את המציאות כהווייתה וכי יש לראות בתשלום התשר כפעולה הנובעת מנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית מחייבת, ולא כפעולה שמקורה ברצונו הטוב של הלקוח. האמור מצטרף לכך שאין כל טעם ענייני המצדיק הבחנה בין השירות הניתן ללקוח במסגרת ביקורו במסעדה ובין יתר הרכיבים הנכללים בביקור כזה. עובדי שרשרת השירות מועסקים במסעדה במטרה לשרת את הלקוחות. בעבור זה משלמים להם. השירות שהם נותנים ושעליו משולם להם תשר אינו בגדר שירות "הראוי לתמורה מיוחדת", אלא הוא שירות שהוא עבודתם הרגילה. לאור האמור, יש לראות את ההכנסה מתשר, לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, כהכנסה של בית העסק ולא של עובדי שרשרת השירות, ומכאן שהכנסתם מכספי תשר מהווה הכנסתם מעבודה, ממעסיקם. זאת, גם אם כספי התשר נותרו, פיזית, בידם או בכיסם  מבלי שהועברו תחילה למעסיק. נוכח נפילת מבחן הוולונטריות יש לראות בתשר, לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, הכנסה השייכת לבית העסק והכנסתם של עובדי שרשרת השירות משכר עבודה מאת המעסיק. זאת, גם אם כספי התשר שולמו להם ישירות על ידי הלקוח; גם אם הם שולמו מ"רצון" הלקוח; גם אם שולמו ללא דרישה מפורשת בחשבון שהוגש לו; גם אם הם נותרו בכיסיהם של עובדי שרשרת השירות מבלי שהועברו, פיזית, לקופת המעסיק; גם אם שולמו באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולם החשבון עבור הארוחה; גם אם לא נרשמו בספרי המסעדה; וגם אם לא נרשמו ביומן השירות.

נוכח הקביעה שלפיה הכנסה מתשר מהווה הכנסה של העסק והכנסת עבודה של עובדי שרשרת השירות מהמעסיק, ולאור מהות התשר כתשלום המיועד לנותני השירות במסעדה, בהעדר התניה מפורשת אחרת, ברירת המחדל היא כי מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לשם תשלום שכר עבודה בלבד. הוא אינו רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לתשלומי חובה, להפרשות לפנסיה או לתשלום זכויות סוציאליות. הקביעה האמורה מולידה את הקביעות הבאות: נוכח העובדה שלפי המצג כלפי הלקוחות ולפי הנוהג המקובל, כספי התשר מיועדים לתשלום שכר לעובדי שרשרת השירות, ברירת המחדל, בהעדר התניה מפורשת אחרת היא שהמעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר רק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות, והוא אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה או זכויות סוציאליות. תשלומים אלה יש להעביר בגין מלוא השכר, כלומר, לרבות כספי התשר. האמור חייב למצוא ביטויו בחובות הרישומיות שבהן חב המעסיק על פי חוק הגנת השכר; המעסיק רשאי, בכפוף לכל דין, להגיע להסכמה עם עובדי שרשרת השירות בעסקו, בדבר התניה החורגת מברירת המחדל האמורה (להלן: התניה חורגת), בכפוף לכל דין, לחוקי המגן ו/או הוראות בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, בשים לב לנסיבות מתן התשר ולגורמים המעורבים. בכל מקרה, בין אם על פי ברירת המחדל ובין אם לפי התניה חורגת לא ישולם לעובד שכר בשיעור הנמוך משכר המינימום על פי חוק או מהשכר החוזי, לפי הגבוה. משכרו של העובד ינוכו כל תשלומי החובה שיש לנכות משכר עבודה; בקרות מקרה המזכה בתשלום גמלה, יחשב המוסד את הגמלה על יסוד הכנסת המלצר האמיתית והמלאה, הכוללת את כספי התשר. אם לא שולמו דמי הביטוח הלאומי בגין כספי התשר, יהיה מקום לשקול אם המוסד רשאי לחזור אל המעסיק בתביעת שיפוי. אך אין מקום לשלילת גמלה או הפחתתה מחמת אי תשלום דמי ביטוח בגין תשר על ידי מי מעובדי שרשרת השירות, משום שלא הוא שחייב בתשלומה.

לסיכום: ביה"ד הארצי שינה מההלכות הקודמות הנוגעות להכנסה מתשר, לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, ופסק כי הכנסה מתשר בענף המסעדנות מהווה הכנסה של העסק והכנסת עבודה של 'עובדי שרשרת השירות' מהמעסיק, בין אם התשר עבר בספרי המסעדה ובין אם לאו; בהעדר התניה מפורשת אחרת, ברירת המחדל היא כי מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לשם תשלום שכר עבודה בלבד; ההסדר החדש ייכנס לתוקף ביום 1.1.2019.

לפסק הדין מלא-לחץ כאן

 


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

ניכויים מותרים משכרו של עובד בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר קרא עוד ...
הכללים לניכוי חוב משכרו של העובד קרא עוד ...
אילו רכיבים מזכים בפיצויי הלנת שכר קרא עוד ...
מועד תשלום שכר עבודה והמועד שממנו השכר ייחשב כמולן קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות