פסיקה עדכנית: הגבלות בעבודות מטבח על עובדים שאינם יהודים, הנובעות ממגבלות כשרות, אינן מהוות אפליה אסורה
ס"ע 14374-01-11 אנדריי פרוב ואח' נ' גאיה גן אירועים
ניתן ביום: 20.1.2014
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין עוסק בתביעת שני עובדים שאינם יהודים לתשלום פיצויים בגין הפליה מטעמי דת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
התובע הראשון, אנדריי, עבד במשך יומיים בלבד אצל המעסיק, שהינו גן אירועים. לטענתו, הוא זכה ליחס מפלה ומשפיל ופוטר ע"י המעביד אך ורק בשל היותו גוי. משכך, הוא עותר לפיצוי בשיעור 50,000 ₪ מכוח סע' 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופיצוי נוסף בסך 7,500 ₪ בגובה משכורת חודשית אחת.
התובע השני, ניקיטה, התקבל לעבודה אך לא עבד במקום העבודה אפילו יום אחד, כשלטענתו מספר ימים לפני המועד שנקבע לתחילת העסקתו, בפגישה שנערכה לצורך תאום סופי של תנאי העסקתו, שאל אותו השף בקשר לדתו ומשענה לשף כי אינו יהודי, הודיע לו השף כי אינו יכול לעבוד אצל המעסיק. גם תובע זה עותר לפיצוי בשיעור 50,000 ₪ מכוח סע' 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ופיצוי נוסף בסך 7,500 ₪ בגובה משכורת חודשית אחת.
הכרעת בית הדין:
מבחינה נורמטיבית:
סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות קובע איסור אפליה בעבודה מחמת דת או מחמת נסיבות אישיות אחרות. סעיף זה גם קובע, בנסיונו לשרטט את קווי המתאר של האבחנה המותרת, כי "אין רואים הפליה לפי סעיף זה, כאשר היא מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". בהתאם לפסיקה, ההכרעה בשאלה מתי האפליה היא מחוייבת מאופיה או מהותה של המשרה ולפיכך תהיה מותרת, צריכה להיעשות, בין היתר, תוך התייחסות למבחני סבירות ומידתיות בכל הנוגע לנסיבות העניין, ותוך התייחסות לזכויות/חובות מתנגשות נוספות של המעסיק.
במקרה שלפנינו, במסגרת יישום מבחן המידתיות והסבירות, יש לבחון את המתח הקיים בין הזכות של העובד לשוויון לבין חובתו של המעביד לעמוד בקריטריונים ומגבלות המוטלות עליו על ידי הרבנות, זאת על מנת לעמוד במבחני הכשרות ולאפשר המשך קיומו של עסקו.
בית הדין מצא כי המעסיק לא נהג עם מי מהעובדים באפליה פסולה, מהנימוקים הבאים:
לגבי התובע הראשון, אנדריי:
מן הראיות והעדויות עלה, כי המעסיק ידע ידעה כי יתכן ואנדריי אינו יהודי עוד בתחילת העסקתו, ועל אף האמור הדבר לא היווה שיקול ואנדריי התקבל לעבודתו. עוד עלה, כי אנדריי הוא שהתפטר מעבודתו, לאחר שהובהר לו כי הוא רשאי להמשיך לעבוד אך ורק במחלקה הקרה ו/או בסיוע לטבח יהודי, וכי אנדריי הוא שביקש לסיים את עבודתו לאחר שהבין כי לא תינתן לו האפשרות לעסוק בכל עבודות המטבח, בשל מגבלות הכשרות, וממילא תפגע התקדמותו המקצועית. לא הוכחה כל התנהגות פוגענית ומשפילה של המעסיק כלפי אנדריי.
בית הדין ציין, כי המגבלה שהנהיג המעסיק בקשר לעבודתו של אנדריי אך ורק במחלקה הקרה ו/או בסיוע בבישולים לטבח ממוצא יהודי, היתה מן העניין ומתחייבת מאופיו וממהותו של התפקיד, וכי היא נעוצה בכללים הלכתיים של כשרות. העובדה כי העסקתם של עובדים שאינם יהודים, בתפקיד טבחים, כפופה להנחיות הרבנות ומגבלות הכשרות, הינה סבירה ומידתית ומחוייבת המציאות, זאת על מנת לאפשר למעסיק לעמוד בתנאי הכשרות ולהמשיך לקיים את עסקו.
לפיכך, דחה בית הדין את תביעתו של אנדריי.
לגבי התובע השני, ניקיטה:
מן הראיות והעדויות עלה כי המעסיק קיבל את ניקיטה לעבודה אצלו מבלי שדתו תהווה קריטריון/או שיקול כלשהו בקבלתו לעבודה. לא המעסיק הוא שפיטר את ניקיטה, אלא, ככל הנראה, ניקיטה הוא שויתר על העבודה אצל המעסיק, זאת לאחר שהובררו לו העובדות בקשר לסיום עבודתו של אנדריי, והעובדה כי אנדריי לא נקלט אצל המעביד כפי שציפה, ושהוא עצמו אם ייאות לעבודה ייאלץ לעבוד במגבלות הכשרות.
לסיכום, גם ניקיטה לא הוכיח את תביעתו, ולפיכך קבע בית הדין כי דינה להידחות.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
