פסיקה עדכנית: הבטחה למתן מכתב פיטורים וכן סילוק העובד ע"י המשטרה מעידות על כוונה לפטר את העובד
סע"ש 23849-04-14 סאבא וורקנך נ' מ.מ. – מרפאת שן בע"מ ואח'
ניתן ביום: 24.2.2016
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין נוגע לעובדת שהועסקה במשך כ4.5 שנים, והצדדים חלוקים בשאלה מי גרם לסיום יחסי העבודה. לאחר שיחה טלפונית בין הצדדים, העובדת לא הגיעה במשך שבוע וכשביקשה לחזור לעבוד גילתה כי לא שובצה לעבודה. לאחר כחודש, כשהגיעה העובדת כדי לקבל את מכתב הפיטורים, התלהט ויכוח בין הצדדים והמעסיקה הזמינה משטרה. העובדת תובעת פיצויי פיטורים וכן פיצוי על פיטורים שלא כדין וללא שימוע וזכויות נוספות.
הכרעת בית הדין:
על יסוד הראיות והעדויות, בית הדין מקבל את גרסת העובדת ביחס להשתלשלות העניינים, ועל פיה העובדת נאלצה להעדר מעבודתה בשל מחלת אמה והמעסיקה בחרה לפטרה בשל היעדרות זו באופן שאינו ראוי לסיומם של יחסי העבודה. בית הדין מציין כי הובטח לעובדת כי יימסר בידה מכתב פיטורים. כמו כן, בסילוקה של העובדת מהמקום על ידי המשטרה לאחר התנהלות תוקפנית מצד המעסיקה, יש לראות משום כוונה ברורה של המעסיקה לסיומם של יחסי העבודה בין הצדדים. משכך, זכאית העובדת לתשלום פיצויי פיטורים.
עוד קובע בית הדין, כי לעובדת לא נערך שימוע כדין. כפי שקובעת הפסיקה, זכות השימוע הינה זכות יסוד של עובד המוקנית כאמור גם מכוח כללי הצדק הטבעי, המחייבים מתן הזדמנות הוגנת או ראויה לעובד להשמיע את טענותיו בפני מעסיקו בטרם יוכרע גורלו. השימוע מהווה לגבי העובד הזדמנות אמיתית ונאותה להשמיע את טענותיו, ויש להקפיד על כך הקפדה מדוקדקת ומלאה. לא מדובר בהליך פורמאלי גרידא, אלא בהליך שכל כולו נתון לשמיעת העובד וכאשר טענותיו מועברות לגורם המחליט אשר אמור לאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות טענות העובד ולשקלן במכלול שיקוליו בבואו להחליט.
במקרה שלפנינו, מאחר ולעובדת לא נערך שימוע כדין, ולא נמסר בידה מכתב פיטורים למרות בקשתה, ובהתחשב בתקופת עבודתה, בית הדין פוסק כי יש לחייב את המעסיקה בתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע בסך של 10,000 ₪.
בנוסף, בית הדין פוסק לעובדת פיצוי של 2,000 ₪ כפי שתבעה, בשל הפרת הוראות חוק הודעה לעובד, וכן הפרשי דמי הבראה שלא שולמו.
כמו כן, פוסק בית הדין לעובדת גמול שעות נוספות שלא שולמו. בית הדין מציין כי ההלכה הפסוקה קובעת שעד לכניסת תיקון 24 לתוקף, הנטל להוכחת עבודת שעות נוספות והיקפן היה מוטל על כתפי התובע. ואולם, ממועד כניסת תיקון לתוקף חל שינוי. מעסיק שאינו מציג רישומי נוכחות מתוך פנקס עבודה אותו הוא חויב לנהל, מוטל על כתפיו נטל ההוכחה להפריך את גרסת העובד וזאת עד להיקף של 15 שעות עבודה נוספות לשבוע או 60 שעות עבודה נוספות לחודש. זאת, בכפוף לכך שבפני בית הדין הובאה "ראשית ראיה" שהעובד אכן עבד שעות נוספות.
במקרה שלפנינו, מאחר ומנהל המעסיקה הודה כי העובדת עבדה משמרות כפולות, והמעסיקה לא הציגה פנקס המפרט את רישום שעות העבודה כדין ולא הוכיחה את שעות עבודת העובדת, ומאחר והעובדת טוענת כי עבדה כ-20 שעות נוספות מידי חודש במשך תקופה מסוימת, בית הדין מקבל את תביעת העובדת לתשלום בעבור 20 שעות נוספות חודשיות ופוסק לה גמול בעבורם.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
