פסיקה עדכנית: הארצי ביטל פסיקת פיצויי פיטורים שפסק האזורי, מאחר ונשענה על טיעון שלא נטען ע"י העובדים

פסיקה עדכנית: הארצי ביטל פסיקת פיצויי פיטורים שפסק האזורי, מאחר ונשענה על טיעון שלא נטען ע"י העובדים

ע"ע 30021-02-12 יצחק אטיאס – חברה לעבודות בנין בע"מ נ' קירבייק קודיס ואח'

ניתן ביום: 8.12.2014

ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה

תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:

פסק הדין נוגע לשישה עובדים זרים אזרחי תורכיה שהועסקו באתרי בניה אצל המעסיקה שהיא חברה לבנייה. העובדים הגישו תביעה לבית הדין האזורי לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה. האזורי חייב את המעסיקה בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות שונות ועל פסיקה זו הגישה המעסיקה את ערעור זה לבית הדין הארצי.

 

הכרעת בית הדין:

הקביעה לגבי מתכונת העסקת העובדים ושעות עבודתם:

האזורי קבע כי תצהירי העובדים הינם "גירסה מעובדת", מאחר שתביעתם הוגשה ע"י אדם שתרגם את גרסתם באופן המותיר ספק אם הגרסה היא אכן גרסת העובדים. על רקע זה האזורי לא קיבל את גרסת העובדים בקשר למתכונת העסקתם. העובדים ערערו כעת על קביעה זו, אך בית הדין הארצי קיבל את החלטת האזורי ודחה את הערעור בסוגיה זו, וקבע כי אין להתערב בקביעה זו המבוססת היטב על חומר הראיות.  אמנם, בהתאם לפסיקה, הפרת מחויבות המעסיק לערוך רישום מפורט ומדויק של שעות העבודה של עובדיו, ואי הצגת פנקס שעות עבודה מסודר על ידו, מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד בכל הנוגע להוכחת היקפן המדויק של השעות הנוספות שביצע, ובמקרים המתאימים גם להעברת הנטל למעסיק בקשר לכך. אך במקרה זה בית הדין האזורי שוכנע כי גרסת העובדים באשר להיקף שעות העבודה הנוספות הנטענות הופרכה, בהיותה "גרסה מעובדת", ומכאן שבדין דחה את התביעה ברכיב זה.

 

הקביעה לגבי פיצויי הפיטורים:

בית הדין האזורי קיבל את גרסת המעסיקה לפיה התביעה לפיצויי פיטורים נוסחה באופן "כוללני ולא מפורט". על אף שבית הדין האזורי לא קיבל את הטעמים שנתנו העובדים לזכאותם לפיצויי פיטורים, החליט האזורי כי העובדים זכאים לפיצויי פיטורים. האזורי נתן לכך שני טעמים, ובית הדין הארצי מציין כי בשני הטעמים נופלים פגמים, ולפיכך מבטל את פסיקת פיצויי הפיטורים לאותם עובדים.

הטעם הראשון של האזורי לפסיקת הפיצויים הוא:

העובדים סיימו את עבודתם בישראל בסמוך לפקיעת אשרת העבודה בישראל, ולחילופין חודשים מספר לאחר שפקעה אשרת העבודה והשהיה בישראל. בנסיבות אלה, לפי פסיקת האזורי, ניתן לראות בסיום העסקתם של העובדים "כסיומם של יחסי עובד מעביד בסיום תקופת החוזה הקצובה". הארצי מציין כי טעם זה מעורר קשיים: העובדים כלל לא טענו לזכאות מן הטעם האמור של פקיעת האשרה, וממילא שאלה זו – ובכלל זה הסיבות לאי הארכת האשרה, לא התבררה. זאת ועוד, משלא עלתה טענה שכזו מפי העובדים ממילא לא ניתנה למעסיקה האפשרות להתגונן מפני הטענה. לפיכך, קובע בית הדין הארצי כי לא היה מקום לקבוע לעובדים זכאות לפיצויי פיטורים מן הטעם האמור.

טעם שני שנתן האזורי לזכאות העובדים לפיצויי פיטורים הוא שהם הועסקו בשכר הנמוך משכר מינימום ולכן היו זכאים להתפטר, והתפטרותם באה בגדרן של "נסיבות אחרות" שביחסי עבודה כאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963. גם בקביעה זו מוצא בית הדין הארצי קשיים: רק חלק מן העובדים טענו שהתפטרו בשל אי תשלום שכר מינימום. בנוסף, אלו שטענו זאת לא הוכיחו קשר סיבתי בין אי קבלת שכר המינימום לבין ההתפטרות, שכן גרסתם העובדתית לא התקבלה. עוד מציין בית הדין הארצי כי אמנם בפסיקה נקבע שבנסיבות מסויימות בהן הסיכוי לתיקון ההפרה בתנאי העבודה שגרמה להתפטרות הוא מזערי, לא מוטלת על העובד החובה להתרות טרם פיטוריו, וזאת כתנאי לזכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. ואולם, אין ללמוד מכך שלא נדרש קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין אותה "הפרה".

לסיכום סוגיה זו קובע בית הדין הארצי כי ערעור המסיקה כנגד חיובה לשלם לעובדים פיצויי פיטורים מתקבל,  כך שחיובה בפסק הדין האזורי לעשות כן – מבוטל.

 

הקביעה לגבי חובת העובדים למתן הודעה מוקדמת:

בית הדין האזורי קבע כי בנסיבות בהן הועסקו העובדים בשכר הנמוך משכר המינימום לא היתה עליהם חובה ליתן הודעה מוקדמת להתפטרות. הארצי מציין כי סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001, קובע כי לא תחול על עובד החובה ליתן הודעה מוקדמת במקרים בהם מתקיימות "נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה". יושם אל לב כי הפטור ממתן הודעה מוקדמת אינו מוגבל בהכרח למצבים בהם העובד מתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, כגון מצבים הבאים בגדרו של סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים. לפיכך, יתכנו מקרים בהן ההתפטרות אינה מזכה בפיצויי פיטורים, אך יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות בהן אין לדרוש מהעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. הכוונה, למשל, למקרים בהן חובת העובד לעבוד שלובה ומותנית בקיומה של חובה מצד המעסיק, כך שבהפרת האחרונה משוחרר העובד מהחובה הראשונה. הארצי מציין כי כך ארע במקרה שלפנינו, ולכן נכון פסק בית הדין האזורי כי משהועסקו העובדים בשכר נמוך משמעותית משכר המינימום, התקיימו נסיבות מיוחדות בהן אין לדרוש מהם להמשיך ולעבוד. לפיכך, העובדים היו פטורים מהחובה ליתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

 

לפסק הדין – לחץ כאן


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

"חרבות ברזל" - מידע למעסיקים ולעובדים במפעלים חיוניים ובמפעלים למתן שירותים קיומיים קרא עוד ...
"חרבות ברזל"- זכויות עובדים במלחמה קרא עוד ...
מידע למעסיקים לקראת יום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות 2024 קרא עוד ...
דיני עבודה בחגי תשרי התשפ"ד קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות