פסיקה עדכנית: אין זכאות לתשלום שכר משמרת שניה בענף המתכת אם העובד לא ביצע את המשמרת במלואה
סע"ש 29928-04-13 איגור סרקיסוב נ' פרינט אלקטרוניקס בע"מ
ניתן ביום: 30.4.15
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו
סיכום מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין הינו תביעה של עובד בענף המתכת לתשלום הפרשי שכר עבודה עבור שעות במשמרת שניה לפי צו ההרחבה בענף המתכת, וכן לתשלום זכויות נוספות.
העובד עבד כמפעיל מכונות אצל החברה המעסיקה במשך קרוב לארבע שנים, עד שפוטר. שכר הבסיס שסוכם לשעה הינו 25 ש"ח. על הצדדים חל צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (להלן: "צו ההרחבה"). העובד עבד במשמרות שלרוב היו משעה 7:00 עד לשעה 19:00, והייתה הפסקה של חצי שעה רצופה ביום עבודתו.
סעיף 9 לצו ההרחבה קובע זכאות ל"תוספת משמרת" – של 22.5% למשמרת שנייה ו-42.5% תוספת עבור משמרת שלישית. אותו צו מגדיר "משמרת יום" עבודה בתחום השעות 6:00-17:00, משמרת שניה – בתחום השעות 14:00-22:00 ומשמרת לילה בתחום השעות 22:00-6:00.
העובד טען כי כאשר עבד משמרת של 12 שעות, הוא זכאי ל-8 שעות בגין "שעה רגילה" (25 ₪ לשעה) ולאחר מכן הוא זכאי לתוספת משמרת (22.5% אם מדובר בשעות במשמרת שנייה) ועל אותו שכר בסיס תוספת בגין שעות נוספות (25% או 50% על פי חוק שעות עבודה ומנוחה). לעומתו טענה המעסיקה כי אין לחשב תוספת כפולה, אלא השעות שהן מעבר ל-8.5 שעות עבודה הן שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, אך אין לחשבם כשעות עבודה במשמרת שנייה.
טענה נוספת של העובד היא כי בסיס השכר לחישוב פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וחישוב גמול השעות הנוספות צריך להיות שכרו הכולל תוספת משמרות.
כמו כן תבע העובד פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.
הכרעת בית הדין:
לגבי תביעת העובד להפרשי שכר בגין עבודה במשמרת שניה:
סעיף 9 לצו ההרחבה קובע כי תשולם תוספת למשמרת שניה בשיעור 22.5% "ובלבד שהעובדים במשמרת זו לא יעבדו פחות מ-8 שעות עבודה". בית הדין מציין כי לדעתו הדרישה היא של עבודה של לא פחות מ-8 שעות באותה משמרת שניה. דרישה זו לא מתקיימת בעניינו של העובד שעבד סה"כ 12 שעות ברוטו, קרי, 3.5 שעות מעבר למשמרת ראשונה, ואותן שעות שולמו בתוספת הנדרשת בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.
בית הדין מציין כי בפסיקה אזורית כבר נקבע כי כאשר שעות המשמרות של מעביד שונות משעות המשמרות על פי הוראות צו ההרחבה, יש לקבוע באיזו משמרת מדובר לעניין הזכאות לתוספת משמרת על פי הוראות צו ההרחבה. הקביעה באיזו משמרת על פי הוראות צו ההרחבה מדובר תיקבע על פי עיקר שעות העבודה של העובד, דהיינו מספר שעות העבודה הגדול החופף את שעות המשמרת על פי הוראות צו ההרחבה. במקרה שבו עובד עבד 12 שעות משמרת ראשונה ושניה, ומרבית השעות במשמרת הן שעות משמרת בוקר על פי הוראות צו ההרחבה, אין מקום לתשלום תוספת משמרת שניה, במיוחד כאשר זכאות לתוספת משמרת בעד עבודה במשמרת שנייה מותנית בעבודה של מספר שעות מסויים באותה משמרת, והעובד לא ביצע את מספר השעות הנדרש.
בפסיקה אזורית נוספת נקבע כי עבודה שתחילתה בשעות רגילות אשר נמתחת מעבר לשעה 14:00 אינה נכנסת לגדר משמרת שניה, הואיל ואינה מבוצעת במסגרת המשמרת השניה, והיא עדיין נחשבת לעבודה במסגרת השעות הרגילות שנתן לקבל בעדן שעות נוספות.
בית הדין מציין כי בענייננו העובד לא עבד את המינימום הנדרש של 8 שעות במשמרת שנייה מאחר שהוא עבד משעה 7:00 עד 19:00. כך שהשעות על פי הגדרת הצו בתוך "משמרת שנייה" הן מ-14:00 עד 19:00 (5 שעות לכל היותר). שעות אלו אינן מזכות את העובד בתשלום תוספת עבור משמרת שניה.
לכן בית הדין דוחה את תביעת העובד לתשלום הפרשי שכר.
לגבי תביעת העובד לחישוב בסיס שכרו כשכר הכולל תוספת משמרות:
בית הדין מציין כי על פי ההלכה הפסוקה "השכר הרגיל", הן לצורך חישוב גמול השעות הנוספות והן לצורך חישוב פיצויי פיטורים, הוא השכר הרגיל ללא גמול השעות הנוספות. לכן בית הדין קובע כי ככל שהמעסיקה חישבה כ"שכר קובע" את השכר הרגיל של העובד בגין עבודה מלאה בחודש, אין פגם בחישוב, ודין התביעה בגין רכיבים אלה להידחות.
לגבי תביעת העובד לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה:
המעסיקה החלה להפריש לעובדים הפרשות באיחור של מספר שנים. עם תום יחסי העבודה העבירה המעסיקה לעובד המחאה כפיצוי על הסכומים שלא הופרשו על ידה. בית הדין מציין כי לפי הפסיקה, עם ניתוק יחסי עובד-מעביד לא ניתן לאכוף העברת תשלומים לקרן פנסיה ועל כן זכאי העובד לקבל פיצויים. מדובר בסכום שניתן לכמת בנקל לפי השכר שקיבל העובד באותם חודשים. מאחר והעובד לא הוכיח זכאות לתשלום מעבר לסכום פיצוי זה, ואף לא הוכיח מהו הנזק הפנסיוני שנגרם לו, אם בכלל, תביעתו ברכיב זה נדחית.
לפסק הדין- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
