פסיקה ארצית עדכנית: שונתה ההלכה לגבי חישוב השכר הקובע לפיצויי פיטורים לעובד שעתי

פסיקה ארצית עדכנית: שונתה ההלכה לגבי חישוב השכר הקובע לפיצויי פיטורים לעובד שעתי

עע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ADHENOM BERH TEAMI

ניתן ביום: 4.6.2017

ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה

 

תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:

פסק הדין נוגע לעובד שהועסק בניקיון כשנתיים ושמונה חודשים, והשאלה שעלתה היא שאלת חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שעתי שהיקף משרתו משתנה מחודש לחודש.

עד לפסיקה זו, ההלכה הנוהגת היתה "הלכת סנונית" שלפיה לעובד שעתי יש לחשב את השכר הקובע לפיצויי פיטורים לפי ממוצע היקף המשרה בשנה האחרונה כפול התעריף האחרון לשעה. בפסיקה זו בוחן בית הדין הארצי את הלכה זו מחדש, ומשנה אותה.

 

הכרעת בית הדין:

סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים קובע את תנאי הזכאות של עובד שפוטר לקבל פיצויי פיטורים. סעיף 12 לחוק שקובע את שיעור פיצויי הפיטורים מבחין בין "עובד במשכורת" – קרי, "עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר" – ובין "עובד בשכר" – קרי, "עובד שאינו עובד במשכורת". עובד במשכורת (חודשי) זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של "שכר חודש אחד לכל שנת עבודה". עובד בשכר, לעומת זאת, זכאי עבור התקופה שעד ליום 1.8.1983 לפיצויי פיטורים בשיעור של שכר שבועיים לכל שנת עבודה, והחל ממועד זה לפיצויי פיטורים בשיעור של שכר חודש לכל שנת עבודה (תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), תשמ"ג-1983).

במקרה שלפנינו, מדובר בעובד שקיבל את שכרו על בסיס שעות עבודה, כלומר הוא "עובד בשכר" . משתקופת עבודתו מאוחרת ליום 1.8.1983 הוא זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של "שכר חודש" לכל שנת עבודה.

סעיף 13 לחוק מסמיך את השר לקבוע, בין היתר, "את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים…..". (הוראות נוספות נקבעו גם בסעיפים 13א ו- 13ב לחוק אך הן אינן רלוונטיות לענייננו).

מכוח סעיף 13 לחוק הותקנו תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן – התקנות). בתקנה 1 נקבעו רכיבי השכר שיובאו בחשבון השכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים ובתקנות 2 ו- 4 לתקנות נקבע כי השכר הקובע יחושב לפי השכר האחרון של העובד. בתקנות נקבעו הוראות נוספות שנועדו להתמודד עם שינויים בהיקף עבודתו ובהיקף שכרו של העובד. אשר להוראות אלה נקבע בעניין סנונית כי המגמה של מחוקק המשנה, העולה הן מהתקנה הנ"ל והן מתקנות נוספות (ראו במיוחד תקנות 6, 7, ו-8), הינה כי חישוב הפיצויים יביא בחשבון שינויים בשכר במהלך תקופת העבודה, בין בשל שינוי בהיקף (חלקיות) המשרה, בין בשל הפחתה או שינוי זמני, ובין משום שהשכר משולם באופן 'קבלני'.

 

בענייננו, שתי התקנות הרלוונטיות הן תקנה 7 ותקנה 9.

תקנה 7 עוסקת בעבודה חלקית, וקובעת כי "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו".

תקנה 9 עוסקת בשכר קבלני, וקובעת כי "היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים".

השאלה כיצד יחושב שכרו האחרון של עובד שעתי, קרי עובד המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה, ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש התעוררה בעניין סנונית.

באותו עניין קבע בית הדין הארצי כי כאשר השכר משולם לפי שעה, והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש יש להקיש מתקנה 9 לתקנות ולחשב את השכר האחרון לפי השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים, ולא לפי כל תקופת העבודה.

הגם שבפסק הדין נעשה שימוש בביטוי "שכר ממוצע", הרי שבחינת דרך החישוב של אותו שכר מעלה כי בפועל מה שחושב הוא היקף המשרה הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים (ממוצע שעות העבודה ב- 12 החודשים האחרונים) וממוצע זה הוכפל בשכר השעה האחרון.

ואולם, בפסק הדין שלפנינו, בית הדין הארצי משנה את הלכה זו, ומציין שלאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא. העקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד. למשל, במקרה שהיקף ההעסקה של העובד השעתי עלה דווקא ב- 12 החודשים האחרונים הוא יזכה לפיצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשינוי בשיעור העולה על היקף העסקתו בפועל. ואילו עובד שב- 12 החודשים האחרונים חלה הפחתה בהיקף העסקתו יקבל פיצויי פיטורים בחסר.

הארצי מציין כי תקנה 9 (שקובעת חישוב לפי שכר ממוצע בשנה האחרונה) לפי מהותה נראית כמתאימה לאחד משני המקרים הבאים:

הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות.

השני, מקרה של עבודה קבלנית אמיתית בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב- 12 החודשים האחרונים.

בנוסף לכך, ייתכן גם שימוש בחישוב זה שבמקרה בו בעת חישוב פיצויי הפיטורים, לא יהיו בידי הצדדים כלל נתוני ההעסקה של העובד השעתי בתקופות עבר. כלומר, מקום בו חסרים נתונים על היקף ההעסקה על פני כלל ציר הזמן, ובהעדר ראיות לשינוי מהותי במתכונת ההעסקה של העובד השעתי, ניתן לעשות שימוש בממוצע של הנתונים הקיימים, בנטלי ההוכחה בחובה לנהל רישומים וכיוצ"ב. הארצי מציין שיש להניח כי ככל שיחלוף הזמן מאז תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, מקרים אלה יצטמצמו, ובכל מקרה אין צורך בהליך זה לקבוע מסמרות בעניין.

לסיכום: במקרה שלפנינו, של עובד שעתי שהיקף משרתו משתנה מדי חודש, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים יש לבחון את היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.

 

לפסק הדין- לחץ כאן


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

"חרבות ברזל" - מידע למעסיקים ולעובדים במפעלים חיוניים ובמפעלים למתן שירותים קיומיים קרא עוד ...
"חרבות ברזל"- זכויות עובדים במלחמה קרא עוד ...
מידע למעסיקים לקראת יום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות 2024 קרא עוד ...
דיני עבודה בחגי תשרי התשפ"ד קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות