פסיקה ארצית עדכנית: מעסיק טעה בניכוי מס מהעובד ונפסק כי יקוזזו מהעובד רק מחצית מהסכומים וביתר ישא המעסיק

פסיקה ארצית עדכנית: מעסיק טעה בניכוי מס מהעובד ונפסק כי יקוזזו מהעובד רק מחצית מהסכומים וביתר ישא המעסיק

ע"ע 11534-01-16 BASHIR SALIH MOSAB נ' קבוצת אלון בע"מ

ניתן ביום: 19.6.2017

ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה

 

תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:

פסק הדין נוגע לעובד שהחברה שהעסיקה אותו טעתה בנקודות הזיכוי המגיעות לו, וכתוצאה מכך סכום המס שנוכה משכרו היה נמוך מחבותו האמיתית במס. חמישה חודשים לאחר סיום עבודתו התגלתה הטעות והמעסיקה שילמה לרשויות המס את כל חבות המס של העובד, 11,425 ₪. המעסיקה תבעה לקזז סכום זה מהזכויות הסוציאליות שנפסקו שעל המעסיקה לשלם לטובת העובד, בסכום של 11,000 ₪. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המעסיקה, וקבע כי יש לקזז את הסכומים זה בזה, אך העובד פנה לבית הדין הארצי בערעור על החלטה זו, ובכך עוסק פסק הדין.

 

 הכרעת בית הדין הארצי:

מבחינה עובדתית, הסכום שבית הדין האזורי התיר לקיזוז מהווה שווי של 2.5 נקודות זיכוי במס הכנסה שנזקפו לזכות העובד בתקופת עבודתו ובשל כך הופחת סכום המס שנוכה משכרו. הארצי מציין כי במקרה זה מדובר במערכת משולשת, היינו העובד, המעסיק ורשויות המס. יסודו של התשלום הוא בחוב לרשויות המס, אשר חובת תשלומו מוטלת על העובד בעוד חובת ניכויו מוטלת על המעסיק. בעת תשלום השכר, המעסיק בצע את הניכוי במקור בהתחשב בנקודות הזיכוי. לימים מסרו רשויות המס למעסיקה שאין מקום לזקוף את נקודות הזיכוי האמורות  לזכות העובד, ולמבקשי מקלט דוגמתו, ואו אז התחוור כי למעשה המס ששולם בשעתו היה בחסר, ולכן על המעסיק – עליו מוטלת חובת הניכוי –  לשלם לרשויות המס את הפרשי המס בהם חב העובד. משמע, שכרו של העובד כפועל יוצא מכך שולם ביתר בגובה ערכן של נקודות הזיכוי, ומשכך מתעוררת סוגיית היקף ההשבה.

משחוייבה המעסיקה במס שהוטל על העובד (ועובדים נוספים במעמדו) ואף נשאה בפועל בתשלום זה, הרי שאת סוגיית הקיזוז יש לבחון לאור הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט. סעיף 1 לחוק זה קובע – כנקודת מוצא – 'חובת השבה' של אותה הטבה. סעיף 2 לחוק קובע מתי רשאי בית המשפט לפטור מחובת ההשבה, 'כולה או מקצתה'. בפסיקה נקבע כי ניתן לעשות כן, בין היתר, מקום שבו בית המשפט מצא כי קיימות נסיבות "העושות את ההשבה בלתי צודקת".

אחת התכליות המרכזיות של סעיף 2 לחוק היא עשיית צדק יחסי בין הצדדים בצד הסתכלות חברתית כוללת. המבחנים ליישומו של סעיף 2 לא פורטו בחקיקה, וזאת על מנת ליתן לערכאות השיפוטיות את הגמישות הנדרשת להגיע לתוצאה הצודקת בנסיבות העניין. אך לאחרונה נדרש בית דין זה (בעניין רשות שדות התעופה) לניתוח מבחני העזר תוך הדגשה שיש מקום וצורך בבחינה רחבה של נסיבות המתייחסות להתנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום, במהלך קבלת התשלום ולעיתים אף לאחריה. אחד השיקולים המרכזיים הוא התנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום, היינו לפתחו של מי רובץ האשם או הרשלנות שהביאה לתשלום היתר. תום לב הדדי של מקבל התשלום ונותן התשלום והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים מהווה שיקול לחלוקתו השיוויונית של הנטל הכלכלי הכרוך בהשבת תשלום היתר, כך שמקבל התשלום ביתר ישיב  את מחציתו. שיקולים נוספים הם  גובה הסכום שקיזוזו מתבקש; מידת הסתמכותו של מקבל התשלום עליו – בפן העובדתי ובפן הנורמטיבי, כשתוצאת ההסתמכות אינה בהכרח איון ההשבה ולעיתים היא תבוא לידי ביטוי בהפחתתה; התנהגות המעסיק לאחר שהתחוור כי שילם ביתר, היינו האם המשיך לנהוג כמנהגו לשלם ביתר או שחדל מכך והאם התריע על האפשרות שהעובד ייאלץ להשיב תשלום יתר זה; התשלום אשר בהקשרו בוצע תשלום היתר, כשההנחה היא שניתן להגמיש את נטל הבאת הראיה בנוגע להסתמכות בפועל שעה שהתשלום ביתר היה שכר עבודה וזאת בהתחשב בגובה השכר ובנתח שהיווה תשלום היתר ממנו; הזמן שחלף מאז תשלום היתר ועד הבקשה להשבתו;  התשלום אשר בהקשרו מתבקש הקיזוז.

הארצי מציין כי קיזוז משכר שוטף (ככל שלא חדלו יחסי ההעסקה) בעל פנים לכאן ולכאן. מחד, הוא אמנם מוחזק כמשמש למחייה שוטפת ואולם דווקא בשל אופיו השוטף מהווה הוא דרך יעילה לפריסת התשלומים לאורך זמן, כך שהפגיעה עקב הקיזוז נחלשת. גם קיזוז מזכויות סוציאליות שנפסקו לעובד לאחר סיום יחסי ההעסקה בעל פנים לכאן ולכאן. מחד, המדובר בתשלום חד פעמי שבמועד הקיזוז טרם הגיע לידי העובד. מנגד, נדרשת רגישות מיוחדת בהקשרו משני שיקולי מדיניות: ראשית, שיקולי מדיניות המתבטאים בחשש מפני יצירת תמריץ כלכלי-שלילי להגשת תביעה מוצדקת בשל החשש שחלק מפירותיה יקוזזו בדיעבד עם סכומים אחרים. שנית, כאשר הקיזוז מתבצע כנגד זכות סוציאלית קוגנטית (להבדיל מזכות חוזית) יש לתת משקל גם לציפייה לקבלתה מעצם היותה קוגנטית, כך שזו לא תרוקן ממשמעות כלכלית בדרך של קיזוז.

בענייננו, הארצי מציין כי לא הוכח כי המעסיקה פעלה בכל הנוגע לזקיפת נקודות הזיכוי בחוסר תום לב או ברשלנות. גם אין ספק כי העובד לא ידע ולא יכול היה לדעת כי נוכה ממנו מס מופחת. בנסיבות בהן שני הצדדים תמי לב בנוגע לעצם התשלום ביתר, נקודת המוצא היא חלוקה שוויונית של היקף ההשבה.

נקודת מוצא זו אינה בהכרח נקודת הסיום, שכן יש להוסיף ולבחון מארג רחב של שיקולים. כך למשל יש לבחון את התנהגות המעסיק לאחר גילוי הטעות, וככל שהוא המשיך במנהגו לשלם ביתר חרף גילוי הטעות הדבר יטה את הכף לצד הפחתת ההשבה אפילו עד כדי פטור. בענייננו, אין אינדיקציה לכך, שכן הודעת רשות המיסים בדבר היות הקיזוז שגוי נמסרה למעסיקה חמישה חודשים לאחר שהעובד חדל לעבוד אצלה. בנסיבות הענין, התנהגות המעסיק לאחר ביצוע התשלום אינה מצדיקה סטיה מנקודת המוצא בדבר מתן פטור ממחצית ההשבה נוכח תום הלב ההדדי של הצדדים.

גם לשיקול ההסתמכות  פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, תשלום היתר בוצע באמצעות השכר שוטף, הנושק לשכר המינימום, ולכן קמה ההנחה שהמשיב הסתמך עליו סמוך לקבלתו. יחד עם זאת, הסתמכות אינה מהווה בהכרח שיקול לאיון ההשבה, ועשויה היא להצדיק הפחתת ההשבה. כמו כן, בענייננו התשלום ממנו מבוצע הקיזוז הינו פירות תובענה שהגיש העובד, ואשר לגביהם לא חל אינטרס הסתמכות, שהרי אלה טרם הגיעו לידיו ואין הם חלק מהכנסתו השוטפת למחייה.  ואולם, דומה כי מרכז הכובד הוא בהגנה על אינטרס הציפייה. במסגרת שיקולי הצדק יש לתת משקל גם לצפייתו הסבירה של תובע למימוש פירות זכייתו בתובענה, כשבליעתם באופן מלא בדרך של קיזוז מסכלת ציפייה זו ועשויה לפגוע בתמריץ להגשתן של תביעות מוצדקות. הדברים מקבלים משנה תוקף מאחר שפירות הזכייה הם זכויות סוציאליות שונות. בענייננו, זכויות העובד מכוח פסק הדין וסכום הקיזוז כמעט שקולים ועומדים על כ- 11,000 שקלים, ועל כן נדרשת הפחתת חובת ההשבה. בנסיבות הענין נקודת המוצא האמורה  בדבר ההיקף ההשבה – היינו השבת מחצית מערך ההתעשרות –  מתיישבת עם האינטרס שתיוותר משמעות כלכלית לתביעה שניהל  העובד גם לאחר ההשבה. משכך, שיקול ההגנה על ציפיות סבירות אינו מצדיק בנסיבות הענין סטייה מנקודת המוצא האמורה בדרך של פטור משמעותי יותר מהשבה מחצית תשלום היתר.

לסיכום, הארצי קובע כי יש לקבל את ערעור העובד בנוגע לקיזוז נקודות הזיכוי בחלקו ולקבוע כי המעסיקה רשאית לקזז מחצית משווי נקודות הזיכוי בלבד.

 

לפסק הדין- לחץ כאן


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

"חרבות ברזל" - מידע למעסיקים ולעובדים במפעלים חיוניים ובמפעלים למתן שירותים קיומיים קרא עוד ...
"חרבות ברזל"- זכויות עובדים במלחמה קרא עוד ...
מידע למעסיקים לקראת יום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות 2024 קרא עוד ...
דיני עבודה בחגי תשרי התשפ"ד קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות