ביום 1.3.2016 פורסם ברשומות- ספר החוקים 2533, חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 13) התשע"ו- 2016.
התיקון מחליף את המונח "מחלה ממארת" ב"מחלה קשה" שכוללת בתוכה מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה או מחלה אחרת שתיקבע בצו ע"י שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ותפורסם ברשומות (טרם פורסם צו שמונה מחלות נוספות שעליהם יחול החוק).
סעיף 1א לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993 (להלן – החוק), קובע כי עובד שהוא הורה לילד שחולה במחלה ממארת וטרם מלאו לו 18 שנה זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו, אם עבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. בנסיבות מסוימות החוק אף מקנה לעובד אפשרות לזקוף עד 110 ימי היעדרות בשל מחלה ממארת של ילדו כאמור. הוראות אלו נובעות מהצורך המוגבר של הורה לילד החולה במחלה ממארת לשהות לצד ילדו.
על פי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, מטרת התיקון להרחיב את ההסדר האמור, כך שיחול גם על הורים לילדים המטופלים דרך קבע בדיאליזה, במטרה להקל עליהם ולאפשר להם להתלוות לילדיהם לטיפולים, בשים לב לכך שטיפולים בדיאליזה עלולים להימשך תקופה ארוכה.
בהנחה שהצורך בליווי ממושך של הורה את ילדו החולה עשוי להיווצר גם במחלות קשות אחרות, הצעת החוק מסמיכה את שר הכלכלה לקבוע, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, מחלות נוספות שההסדר האמור יחול לגביהן.
בהיבט של השפעה על זכויות הילד, הצעת החוק נועדה להיטיב עם ילדים הזקוקים לטיפול בדיאליזה דרך קבע, בכך שהיא תאפשר להוריהם להתלוות אליהם לטיפולי הדיאליזה על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלהם או על חשבון ימי החופשה שלהם, לפי בחירתם.
תחולת התיקון- 1.4.2016
לתיקון- לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ