פסיקה עדכנית: מעסיק הורשע בשל פיטורי עובדת שהגישה תלונה למשרד התמ"ת
ת"פ 19352-05-13 מדינת ישראל נ' ביטחון אזרחי ואח'
ניתן ביום: 25.2.2015
ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
תקציר מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב:
פסק הדין הינו אישום פלילי כנגד מעסיקה אשר פיטרה עובדת בשל הגשת תלונה על אי תשלום זכויותיה למשרד התמ"ת.
המעסיקה היא חברה בע"מ המספקת שירותי שמירה ואבטחה. העובדת הועסקה כמאבטחת במשך כתשעה חודשים, אך מספר ימים לאחר שנודע למעסיק על הגשת התלונה העובדת לא שובצה יותר לעובדה ולאחר מכן פוטרה.
השאלה שעמדה להכרעה היא האם המעסיקה פיטרה את העובדת משום שהגישה תלונה למשרד התמ"ת. במידה וכן, הרי שמדובר בעבירה לפי סעיף 5 א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז – 1997.
כמו כן עלתה השאלה האם מנכ"ל החברה המעסיקה נחשב "ממונה מטעם המעסיק" אשר ניתן להרשיעו באותה עבירה של פיטורי העובדת מחמת הגשת התלונה.
הכרעת בית הדין:
סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים קובע הגנה על עובדים המגישים תלונה. הסעיף קובע כי מעסיק, או ממונה מטעם המעסיק, לא יפגע בעניינו של עובד, ולא יפטרו, בשל כך שהעובד הגיש תלונה נגד המעסיק או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר להגיש תלונה כזו.
סעיף 5א לחוק קובע כי עבירה על סעיף 2 הנ"ל היא עבירה פלילית שעונשה מאסר שלוש שנים או קנס.
בית הדין מציין כי ההלכה הנוהגת בבתי הדין לעבודה, בכל הקשור לפיטורים שלא כדין, מחייבת את המעסיק להוכיח כי פיטורי העובד נעשו מנימוק ענייני וזאת בשים לב לקושי המובנה הקיים לעובד בהוכחת עילה פסולה לפיטורים. ככל שהמעסיק לא הביא הסבר לפיטורי העובד, מתבקשת המסקנה כי הפיטורים נעשו שלא כדין. הלכה זו יש ליישם בשינויים המחוייבים גם בהליך פלילי בו מוגש כתב אישום בקשר לעבירה של פיטורים שלא כדין, וזאת בשים לב לנטלי הראיה. ככל שהמעסיק בהליך הפלילי יראה ולו ספק בקשר לטעם הפסול שנפל בפיטורים, יזוכה מהאישום המיוחס לו. על יסוד הכלל הזה, בית הדין בוחן את הראיות והעדויות שבתיק.
בתאריך 24.3.2009 הגישה העובדת תלונה במשרד התמ"ת כנגד המעסיקה, על כך שלא קיבלה שכר עבור חודש ספטמבר 2008, וכן לא קיבלה גמול עבור עבודה בשעות נוספות. באותו יום הוציא משרד התמ"ת דרישה למעסיקה להמצאת תלושי שכר, רישומי שעות נוכחות, טופס הודעה לעובד ודו"ח ניצול חופשה בקשר לעובדת.
לאחר הגשת התלונה, העובדת שובצה ליום עבודה אחד נוסף בלבד, ולאחר מכן לא שובצה עוד.
בתאריך 5.4.2009 התקיימה פגישה עם העובדת במשרדי המעסיקה. במהלך השיחה דובר על תלונת העובדת. בתום הפגישה נמסר לעובדת אישור עבודה, בו צויין כי העובדת עבדה עד ליום 1.4.2009 וסיבת סיום העבודה היא פיטורים.
סדר האירועים אינו שנוי במחלוקת ומלמד על סמיכות הזמנים בין הגשת התלונה ופיטורי העובדת.
המעסיקה לא השכילה להראות מדוע העובדת סיימה לעבוד, או מדוע לא שובצה יותר בעבודה, ולא הראתה בדל ראיה שיש בו להטיל ספק בגרסה העובדתית והנסיבתית לפיה, העובדת פוטרה לאחר שהגישה תלונה ובעקבות כך.
בית הדין מציין כי לבד מהיסוד העובדתי שהוכח מעבר לכל ספק, בדבר פיטורי העובדת בקשר להגשת התלונה, הרי שהוכח גם היסוד הנפשי של כוונה שמצא ביטויו במכתב סיום העסקה, בו נרשם מפורשות כי הסיבה היא פיטורים, כמו גם אי שיבוץ העובדת בעבודה החל מ 29.3.2009. כל אלו מובילים למסקנה כי המעסיקה התכוונה לפטר את העובדת.
בנסיבות אלו, בית הדין קובע כי הוכח מעבר לכל ספק, כי המעסיקה פיטרה את העובדת בשל הגשת התלונה ובניגוד להוראות סעיף 2 (א) לחוק, ומרשיע את המעסיקה.
לגבי המנכ"ל, דן בית הדין בשאלה האם ניתן להרשיעו בעבירה. סעיף 5 א' לחוק מדבר על עבירה אותה מבצע ממונה מטעם המעסיק, אשר גרם לפיטורי העובד. הגדרת "ממונה מטעם המעסיק" מופיעה בסעיף 1 לחוק והוא "מי שממונה מטעם המעסיק על ענייני עבודה של עובד מסוים או של כלל העובדים".
בעדותו של המנכ"ל בפני חוקר התמ"ת, מסר המנכ"ל כי תפקידו כמנכ"ל החברה הוא קבלת פרוייקטים ותקציבים. מי שאחראי על קבלת מאבטחים לחברה הוא מנהל הסניף, שגם מוסר להם את תנאי העסקתם, מחתים אותם על הסכם עבודה, על נשק, ומאשר את דוחות הנוכחות שלהם. את העובדת קיבל לעבודה קודמו של מנהל הסניף. המנכ"ל לא קלט את העובדת, לא אישר את דוחות הנוכחות שלה, לא ערך את תלושי השכר שלה, ולא ידע אם העובדת פוטרה או התפטרה, עד אשר שוחח עם המזכירה. מן העדויות עלה גם שרק מנהל הסניף היה יכול לפטר עובדים בתפקידו כאחראי אבטחה וניקיון. לכן, ממכלול העדויות עולה כי לא ניתן לראות במנכ"ל "ממונה מטעם המעסיק", שכן לא היה ממונה על ענייני העבודה של העובדים או של העובדת נשוא תיק זה. בית הדין קיבל את עדותו של המנכ"ל לפיה, המבנה ההיררכי של החברה הוא כזה, שמנהלי הסניפים אחראים על קליטת העובדים, תנאי עבודתם וסיומה. למנכ"ל לא היה חלק בקביעת תנאי העבודה או באחריות להם בשטח, ועל כן הוא אינו ממונה מטעם המעסיק.
לפיכך, בית הדין מזכה את המנכ"ל מעבירה לפי סעיף 5 א' לחוק.
לפסק הדין-לחץ כאן
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
