שהות ונוכחות בעבודה, כוננות, שינה והמתנה- מה ייחשב "שעות עבודה"? סקירה מקצועית

שהות ונוכחות בעבודה, כוננות, שינה והמתנה- מה ייחשב "שעות עבודה"? סקירה מקצועית

בעבודות רבות ישנם רכיבים של "כוננות" והימצאות במצב המתנה, או של שהות ונוכחות בלבד, ללא עבודה פעילה (כגון שינה), ועולה השאלה האם שעות אלו נחשבות כשעות עבודה המזכות בשכר. בפסיקות הרבות בנושא, שאלה זו עלתה למשל בעובדים ששהו בשטח העבודה בהמתנה לפניות, בעובדים ששהו בשטח העבודה אך הורשו לישון ולעסוק בשלהם (כגון שומרים, נהגים ועובדי מעונות טיפול), בעובדים ששהו בביתם דרוכים לקריאת המעביד, ובמקרים נוספים.

סוגיית זכאותם של כל אלה בשכר עבודה על אותן שעות נוכחות / שהייה היא שאלה קשה להכרעה, והובאה להכרעה בבתי הדין פעמים רבות, במקרים שונים.

בסקירה זו נבקש לפרוס את הנקודות המהותיות בנושא זה, ולצייר תמונת מצב לגבי ההלכה בדין הישראלי בסוגיה זו. עם זאת, חשוב להדגיש כי לעיתים מקרים דומים הניבו פסיקות שונות זו מזו, הכל בהתאם לנסיבות הספציפיות שבכל מקרה ומקרה, ולמשקל שנתן בית הדין לכל אחת מהנסיבות שבאותו מקרה.

לגבי לינה יצויין כי אין אנו דנים בסקירה זו בעובדים שלינתם דרך קבע במקום העבודה, כגון עובדי סיעוד. לגביהם, במידה וחל עליהם חוק שעות עבודה ומנוחה, מתבצעת הפרדה בין שעות העבודה לשהות עיסוקיהם הפרטיים ולינתם, מאחר ובית המעביד הוא גם ביתם.

עקרונות מנחים

נקודת המוצא לסווג שעות כ'שעות עבודה' מצויה בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. בסעיף 1 שבחוק נקבע, כי 'שעות עבודה' פירושו – "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". בהתאם לכך קבעה הפסיקה את עיקרון "העמידה לרשות העבודה" שלפיו ייקבע האם מדובר על שעות עבודה בכל מקרה ספציפי. לפי עקרון זה, מה שקובע האם מדובר בשעות עבודה הוא האם העובד עומד לרשות העבודה או לרשות עצמו (העקרון נקבע לראשונה בדב"ע לד/4 – 3 (בבית הדין הארצי לעבודה) רוברט יקואל נ' אליהו פלד, ניתן ביום 13/05/1974).

בהלכה חשובה נוספת שנפסקה, הדגיש בית הדין, כי לא בכל מקרה 'שעות נוכחות' (דהיינו, שעות של נוכחות ושהייה בלבד, ללא עבודה פעילה) אינן בגדר 'שעות עבודה' המזכות בתשלום שכר, לרבות גמול שעות נוספות. בית הדין  ציין מספר מבחנים מהותיים, שיסייעו להכריע בסוגיה זו, והם: הגדרת תפקידו של העובד ומטלותיו במקום העבודה; האם שהותו של העבודה במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו; האם העובד נדרש על ידי המעביד להישאר במקום העבודה (ע"ע 328/06 ש. ניר הצפון בע"מ נ' דלאיכה נאדל, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 4.5.08).

במהלך השנים, וכפי שניתן ללמוד מעיון בפסיקות הרבות בנושא, בתי הדין השתמשו בקריטריונים נוספים שעשויים לסייע בקבלת מענה לשאלה מתי העובד עומד לרשות העבודה. בהמשך יפורטו מבחנים אלו (כמובן שאין זו רשימה סגורה). יודגש, כי הפסיקות הנ"ל מהוות קו מנחה להכרעה בסוגיית שעות עבודה, אך כל מקרה נבחן מחדש לגופו לפי נסיבותיו.

חשוב לציין, כי אין הכינוי של סוג העבודה מעיד תמיד על מהותו, ובית הדין כבר ציין כי הבחינה תיקבע לפי המהות. כדברי בית הדין: "לעניין זה הדיבור "כוננות" וכיוצא בו, כשלעצמו, אינו קובע"  (דב"ע לד/4 – 3 (בבית הדין הארצי לעבודה) רוברט יקואל נ' אליהו פלד, ניתן ביום 13/05/1974).

אם כן, מהם המבחנים שבהם הפסיקה נעזרת כדי לבחון האם העובד עמד לרשות עצמו או לרשות העבודה?

  1. הגדרת תפקידו של העובד ומטלותיו במקום העבודה, וכן האם שהותו של העבודה במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו-

כאשר בשעות הנוכחות/שהייה העובד מבצע את עיקר ומהות עבודתו, יטו לראות את שעות הנוכחות כשעות עבודה המזכות בשכר. זהו מבחן מהותי שבית הדין נותן לו את המשקל הרב ביותר.

כך למשל, לגבי סטודנטים לרפואה שהיו "כוננים" במעון, שתפקידם היה לשהות במעון ולתת מענה רפואי לדיירים בכל עת שיפנו אליהם לצורך כך, פסק בית הדין כי שעות הכוננות נחשבות שעות עבודה לכל דבר. מאחר ומהות עבודתם של הכוננים היא לשהות במקום העבודה ולהמתין לפניות, הרי שכל עוד זה נעשה מדובר בשעות עבודה, ואין זה משנה אם היו פניות רבות כאלו ביום, או מועטות (תע"א 2866/08 (אזורי לעבודה ירושלים) עידו מזרחי לדור רן נגד נופי ירושלים דיור מוגן בע"מ, ניתן ביום 28/06/2011).

בדומה לכך, בקשר לעבודתם של שומרים החייבים להיות נוכחים באתר שמירה והם רשאים ללון שם, נפסקה ההלכה לפיה יש לראות את מלוא שעות הנוכחות של השומר באתר השמירה שעליו הוא מופקד כשעות עבודה. הסיבה לכך היא שעצם שהייתו של השומר באתר שמירה היא בבחינת ביצוע מהות עבודתו של השומר (ע"ע 459/07 דוד יפה נ' ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ, ניתן ביום 8.12.09, וכן ראו: ע"ע 1302/04 תמנון שירותי מיגון נ' מיכאל דנילוב, ניתן ביום 7.6.05).

לעומת זאת, במקרים אחרים, כגון מדריכים בפנימיה אשר נדרשו ללון בפנימיה או של נהגים שהיו "צמודים" ליחידה צבאית למשך מספר ימים, נפסק כי שעות הלינה במקום העבודה אינן מהוות שעות עבודה, מאחר ובמקרים אלו עצם השהייה במקום היא נלווית לביצוע העבודה העיקרית. בעניין המדריכים – עבודתם העיקרית של העובדים היתה עבודת ההדרכה בשעות היום, כאשר הלינה בלילה במוסד היתה נלווית לעבודתם. בשעות הלילה, ככלל, לא ביצעו המדריכים עבודה, למעט טיפול במקרים חריגים. בעניין הנהגים – עבודתו של העובד היא ביצוע הנהיגה במשך שעות היום, ובשעות הלינה, הנהג לא עמד לרשות העבודה (דב"ע תשן/84 – 3 מדינת ישראל נ' רון ראובן ואח', ניתן בבית-הדין הארצי לעבודה ביום 27.12.1990. כמו כן, ת"פ 36668-12-10 מדינת ישראל נ' א.ב שיקום נתניה 1997 בע"מ ואח', ניתן ביום 14.5.2015, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו. וכן: דב"ע מה/22 – 3 "אגד" – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' לודויג קרץ ואח', ניתן בבית-הדין הארצי לעבודה ביום 22.9.1985).

כתוצאה מפסיקות אלו, צויין באחת הפסיקות האזוריות כי "הלכה היא שאין להכיר בשעות שינה של מדריכים, נהגי אוטובוס ועובדים אחרים הלנים "בשטח" במקום עבודתם" (תע"א 6191-07 קפוב קגן יעקב נ' מוקד אדיר א. שמירה ואבטחה (2003) בע"מ, ניתן ביום 10/08/2011). אך שוב נדגיש, כי כל מקרה ייבחן לגופו מחדש.

  1. האם העובד נדרש על ידי המעביד להישאר במקום העבודה (חובת נוכחות)-

בעניין זה נפסק כי "חובה להימצאות גרידא במקום עבודה אין פירושה, כי שעות הימצאות תיחשבנה, בשל כך בלבד, לשעות עבודה" (ע"א 392/69גרגורי נימץ נגד אחים משולם בע"מ, ניתן ביום 28.1.70, וכן ע"א 566/70 מזיד מחטאוי ואח' נ. חברת קו צינור אילת בע"מ, ניתן ביום 26.10.1971. שתי פסיקות אלו ניתנו בבית המשפט העליון בטרם הוקמו בתי הדין לעבודה).

עם זאת, זהו נתון חשוב ביותר שנלקח בחשבון בפסיקה לטובת ההכרה בשעות הנוכחות כשעות עבודה. כך למשל בפסק דין חשוב בנוגע לעובדי אחזקה בבית ספר שדה שביצעו "תורנויות" שבהם היה עליהם להיות כוננים ולהימצא בתחום בית הספר, להיות מוכנים לכל קריאה, ולטפל בבעיות בלתי צפויות ובבקשות האורחים. בפסק דין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי כל שעות הכוננות מהוות שעות עבודה. הטעם העיקרי לכך היה, שעצם החובה של העובדים להימצא בבית הספר תוך התנתקות מביתם ומשפחתם במטרה להיענות לכל בעיה אם תתעורר, גם אם לא תתעורר כלל, פירושה בנסיבות הקיימות העמדת זמן לרשות העבודה. לדברי בית הדין, עצם השהות של התורן במקום תוך זמינות ומוכנות לענות לכל קריאה שתהיה – מעידה כאלף עדים, שמדובר בשעות עבודה מובהקות כמשמעותן בחוק שעות עבודה ומנוחה (ע"ע 305/05 (בבית הדין הארצי לעבודה) מאיר אשר ואח' נ' החברה להגנת הטבע, ניתן ביום 1/2/07).

כמו כן יש ביטוי לנתון זה בפסיקה על שומרים, בה בית הדין קבע כי מאחר והשומרים נדרשו לשהות בעמדות במשמרות הלילה, אע"פ שהורשו ללון בהם, נקודת המוצא היא ששעות המשמרות שנעשו הן שעות עבודה, וככל שהמעביד מעונין לסתור טענה זאת, עליו נטל הראיה להוכיח אחרת (ע"ע 211/10 ארקדי נדצקי נגד שמירה ובטחון הצפון בע"מ (ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ב- 11.05.2012).

פסיקה נוספת על שומרים שבה היתה חובת נוכחות, השוותה מצב זה למצב המתואר בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, הנוגע להפסקות. לפי הסעיף, במקרה שהמעביד דורש מהעובד להישאר במקום העבודה, יש לראות את זמני ההפסקות כשעות עבודה. בית הדין למד מכך, כי כאשר על השומר חלה חובת נוכחות באתר השמירה, הרי שמדובר בשעות עבודה המזכות בשכר, כדין הפסקה שיש בה חובת נוכחות במקום העבודה (ע"ע 1302/04 תמנון שירותי מיגון בע"מ נ' מיכאל דנילוב, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 7.6.2005).

  1. מתכונת עבודה קבועה-

נפסק, כי כאשר קיימת לגבי עובד מתכונת קבועה של שעות עבודה, כל השעות הכלולות באותה מתכונת הן שעות עבודתו, גם אם המעביד לא סיפק לעובד עבודה בזמן זה (עד"מ (ארצי) 19/06 מנשה מואס נ' אייל חדד, ניתן ביום 2.1.2007; ע"ע (ארצי) 1054/04 אבו רמוז פדל נ' ברקת חברה לבנין בע"מ, ניתן ביום 29.5.2005 ; דב"ע (ארצי) לז/2-1 תופיק חלד מחמוד נ' דקל מרקט שותפות, פד"ע ח', 343, 351).

מעביד הטוען, כי העובד לא עבד בכל השעות הכלולות באותה מסגרת עליו נטל הראיה (ע"ע 305/05 (ארצי) מאיר אשר ואח' נ' החברה להגנת הטבע, ניתן ביום 1/2/07).

למשל, בע"ע 1054/04 שצויין לעיל, מדובר היה בנהג שתפקידו הראשוני היה לאסוף עובדים בבוקר, ולהחזירם בערב. המחלוקת נתגלעה לגבי השעות בתווך שבין האיסוף להחזרה. בית הדין הארצי הדגיש כי שעת תחילת עבודתו של העובד ושעת סיומה יצרו מסגרת של 12 שעות עבודה, ומסגרת זו היא המחייבת והקובעת את זכויותיו של העובד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. לפיכך, גם אם המעסיק לא סיפק לעובד באותן השעות עבודה מלאה, אלא רק לפי צרכיו, אין בכך כדי לגרוע מזכויותיו של העובד שעמד לרשות המעביד והיה מוכן למלא כל מטלה.

חשוב לציין כי בית הדין בפסק דין זה ייחס משמעות לתנאי העבודה שסוכמו בין העובד למעביד. לא סוכם עם העובד כי שעות עבודתו הן שעה וחצי בבוקר ושעה וחצי אחר הצהריים וכי בשעות הביניים הוא יכול לעשות כרצונו מחוץ למקום העבודה ואולי אף לעבוד בעבודה נוספת. אלא, המעביד שילם לעובד עבור עבודתו במשרה מלאה על מנת שישב באתר באותן השעות. לכן הגיע בית הדין למסקנה כי על המעביד לשלם לעובד שכר על כל השעות שבמסגרת העבודה הקבועה.

  1. מקום השהות-

לגבי הימצאות במקום העבודה או בבית, הפסיקה הדגישה, כי בסעיף החוק נאמר 'הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה', ולא הזמן שבו מצוי העובד במקום העבודה, ומכאן יש ללמוד שיכול והעובד יימצא במקום העבודה והשעות לא תהיינה שעות עבודה, ויכול ויימצא בבית, והשעות תהיינה שעות עבודה. מה שקובע הוא, כאמור, האם העובד עמד לרשות ההעבודה או לרשות עצמו (דב"ע לד/4- 3 (ארצי) רוברט יקואל נ' אליהו פלד, ניתן ביום 13/05/1974).

עם זאת, בית הדין נותן משקל למקום המצאותו של העובד, בין יתר הנסיבות.

למשל, ישנה פסיקה לגבי עובדים אשר עשו משמרות שנקראו "משמרות כוננות" שבהן שהו העובדים בביתם ויכלו לעשות שם כרצונם, אך היה עליהם להישאר בבית ולהיות דרוכים ומוכנים להענות לכל קריאה במהירות האפשרית ולהגיע למקום הקריאה. בית הדין קבע כי על אף שהעובדים נדרשו להגיע לכל קריאה במהירות האפשרית, עדיין היו חופשיים לעשות כרצונם בין קריאה לקריאה ויכלו לשהות בביתם. לפיכך, קבע בית הדין כי לאור ההלכה הקובעת כי "שעות כוננות" בהן עובד פנוי "לעשות לעצמו" לא יחשבו שעות עבודה, יש להפריד בין השעות בהן נקראו העובדים לעבודה בפועל, אשר יחשבו כשעות עבודה ויזכו את העובדים בשכר, ובין הזמן בו לא עבדו בפועל אף שהיו דרוכים ונכונים לענות לקריאות, ושעות אלו לא יחשבו כשעות עבודה. כחלק מנימוקי פסיקה זו, ציין בית הדין כי יש להבחין בין שעות בהן שהה העובד מחוץ ל"מקום העבודה בפועל" אך עסק "בתפקיד" כלשהו, לבין השעות בהן שהה בביתו וחופשי היה לעסוק בעיסוקיו הגם שהיה מוכן ומזומן להיות מוזנק בכל עת לעבודה עקב אירוע פתאומי (תע"א (אזורי לעבודה חיפה)1991/06 דורון עוזי ואח' נגד אמנור קיסריה שירותי אבטחה ומוקד בע"מ. ניתן ביום 22.11.2009).

בנוסף, כבר ציינו לעיל את פסק הדין שנוגע לעובדי אחזקה בבית ספר שדה שביצעו "תורנויות" שבהם היה עליהם להיות כוננים ולהימצא בתחום בית הספר. בפסק דין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי כל שעות הכוננות מהוות שעות עבודה, ובפסיקתו זו לקח בחשבון את התנתקותם של העובדים ממשפחתם ומביתם. מוכנותם לשהות בבית הספר ולהיענות לכל בעיה אם תתעורר, גם אם לא תתעורר כלל, פירושה בנסיבות הקיימות העמדת זמן לרשות העבודה (ע"ע 305/05 (ארצי) מאיר אשר ואח' נ' החברה להגנת הטבע, ניתן ביום 1/2/07).

  1. שעות הפעילות של מקום העבודה-

מבחן זה השפיע על ההכרעה למשל בדב"ע לד/4 – 3 (ארצי) רוברט יקואל נ' אליהו פלד, ניתן ביום 13/05/1974, שם דובר על מדריכים במוסד לנערים. בקשר לשעות השינה של המדריכים, בית הדין התייחס לשעה שבה הלכו הנערים המושגחים לישון כשעה שבה נגמרו שעות העבודה של המדריכים והחל משעה זו הם עמדו לרשות עצמם ולכן אין זו שעת עבודה. דהיינו, שעת סיום הפעילות העיקרית במקום העבודה עשויה להעיד על סיום שעות העבודה של העובדים.

  1. התחייבות המעביד ללקוחותיו-

בית הדין מייחס לעיתים חשיבות להבטחת המעביד ללקוחותיו בקשר לעבודתיו של עובדיו. למשל, אחת הנסיבות שנלקחו בחשבון כאשר בית הדין הכריע במקרה של שומר, שגם שעות הלינה שלו מהוות שעות עבודה, היתה שנוכחותו באתר היתה חלק מהתחייבות המעביד כלפי הלקוחות שלו (ע"ע 1302/04 (בבית הדין הארצי לעבודה) תמנון שירותי מיגון בע"מ נ' מיכאל דנילוב, ניתן ביום 7.6.2005).

  1. מקום פרטי שיוחד לעובד-

גם זוהי נסיבה שנלקחת בחשבון, וכאשר העובד רשאי לשהות במקום הפרטי שהוקצה לו, והוא חופשי לעשות בו כרצונו (כגון לישון), ניתן ללמוד כי הוא עומד לרשות עצמו ולא לרשות העבודה, ושעות אלו עשויות שלא להחשב כשעות עבודה.

מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המקצועית בחשב עבודה


המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ

X
X

מסמכים מקושרים

"חרבות ברזל"- זכויות עובדים במלחמה קרא עוד ...
מידע למעסיקים לקראת יום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות 2024 קרא עוד ...
דיני עבודה בחגי תשרי התשפ"ד קרא עוד ...
מבצע "מגן וחץ" - מידע חשוב למעסיקים קרא עוד ...

מי שצפה במסמך התעניין גם

המידע המופיע באתר איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים אלא מידע כללי בלבד השימוש במידע הוא על דעת המשתמש בלבד ואנו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

כל הזכויות שמורות לחשב מערכות מידע (2012) בע”מ © אין להעתיק / להעביר / לשכפל תוכן מאתר זה ללא אישור בכתב מחברת "חשב"

Powered by: Power Marketing

Designed by: DigitalST

תפריט נגישות