חופשה ללא תשלום – סקירה מקצועית
מהותה של החופשה ללא תשלום
חופשה ללא תשלום (להלן גם: "חל"ת"), להוציא זאת שמכוח חוק, כגון החופשה לעובדת מכוח חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, (סעיף 7(ד)), אינה מהנושאים המוסדרים בחוק. לעיתים מוסדר נושא זה בהסכם קיבוצי, אך לרוב מוסדר הנושא בכל מקרה ומקרה בהסכם אינדיבידואלי, עם מתן החופשה.
כפי שניתחה הפסיקה, מעצם מהותה של חופשה ללא תשלום עולים שניים:
האחד- יחסי עובד-מעביד נמשכים בעת אותה חופשה. העובדה שיחסי עובד-מעביד ממשיכים להתקיים בזמן החופשה ללא תשלום, מעניקה יתרונות למעביד ועיקרן חובת הנאמנות, האיסור לפגוע באינטרסים וכל העולה מהחוק לעניין חובת עובד כלפי מעבידו או סייגים להתנהגותו, כגון חובת סודיות ודיני שוחד.
הדבר השני – בפרק הזמן שבו מצוי העובד בחופשה ללא תשלום אין העובד חייב לעבוד ואין המעביד חייב בשכר עבודה.
הפסיקה ציינה, כי חופשה ללא תשלום יוצרת מצב של "השעיית" חוזה העבודה, ולכן, עם תום החופשה ללא תשלום חוזר המצב, לעניין זכויות וחובות, לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה, בכפוף כמובן למוסכם במפורש, באשר עצם החופשה יסודה בהסכם.
((עב (י-ם) 2889/08 תעא (י-ם) 2889-08, דיון מה/42-3 (ארצי)).
צבירת זכויות בחל"ת
מבחינת צבירת זכויות, תקופת החל"ת אינה שוקלת לענין צבירת זכויות ואינה מצמיחה זכויות הקשורות בצבירת רציפות הוותק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד למעביד. עם זאת, יש לכך חריג מסוים, לעניין פיצויי פיטורים:
תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת, כי לעניין קביעת סכום הפיצויים לא תובא במניין תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה. כלומר, תקופה שבה עובד נמצא בחל"ת לא תיספר כתקופה הצוברת וותק לצורך פיצויי פיטורים, למעט 14 יום בשנה, אשר כן ייספרו.
האם תקופת חל"ת קוטעת רציפות בעבודה?
באופן עקרוני, כפי שצויין לעיל, עם תום החל"ת, חוזר המצב, לעניין זכויות וחובות, לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה, אלא אם כן נקבע אחרת בין הצדדים. לכן, הזכויות שנצברו עד צאת העובד לחל"ת, כגון ימי החופשה וימי המחלה, נשארות לזכות העובד עם חזרתו לעבודה.
עם זאת, ישנן זכויות שהזכאות להן תלויה בעבודה רצופה של פרק זמן קבוע מראש. לגבי זכויות מסוג זה יש לבחון באופן פרטני האם תקופת החל"ת תיחשב כקוטעת את רציפות העבודה, או שלא.
אחת הזכויות התלויות ברציפות עבודה, היא הזכות לפיצויי פיטורים, שכן, לצורך זכאות לפיצויים נדרשת עבודה של שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד. בהתאם לאמור בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, תקופת החל"ת אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים. כלומר, אמנם תקופה של חל"ת לא תיספר כלק משנת העבודה הנדרשת, אך מאידך, היא גם לא תקטע את הרציפות בין התקופות שלפני ואחרי החל"ת.
זכות נוספת שהייתה בעבר תלויה ברציפות של עבודה היא הזכות של עובדת שילדה לחל"ת שאחרי חופשת לידה. בעבר זכות זו הייתה תלויה ברציפות של 24 חודשים, ולאחר תיקון שנעשה בחוק, זכות זו הייתה תלויה ברציפות עבודה של 12 חודשים. כיום, זכות זו אינה תלויה ברציפות עבודה כלל, אך גם כיום מספר חודשי ההיעדרות המותרת הינו פועל יוצא של מספר חודשי העבודה שקדמו ללידה. לגבי זכות זו, נפסק כי תקופת חל"ת קוטעת את הרציפות שבין שתי תקופות, ולכן תקופת החל"ת וכן תקופת העבודה שנלקחה לפני החל"ת, לא תיכנסנה לוותק לעניין קביעת תקופת הזכאות לחל"ת שאחרי חופשת לידה. חשוב להדגיש כי פסיקה זו ניתנה כאשר החוק עדיין דרש במפורש רציפות בעבודה לצורך זכאות. ייתכן כי במידה והעניין יידון מחדש כיום, תינתן הלכה חדשה בשל השינוי שנעשה בחוק, אך הדבר אינו מתחייב. יודגש, כי כל עוד לא ניתנה הלכה אחרת, זהו הדין החל.
חל"ת לתקופה שאינה מוגדרת וחל"ת כפוי
בפסיקה נקבע כי הוצאה לחופשה בלא תשלום, לפרק זמן בלתי מוגדר, כאשר ברור מראש שאינו קצר, דינה כפיטורים. גם כאשר הוצא העובד לחלת בלתי מוגבל, ולאחר זמן מה חזר בו המעביד ושלח לעובד מכתב ביטול ובו קרא לו לשוב לעבודה, אין זה מבטל את הפיטורים, מאחר והמעביד רשאי לחזור בו מהפיטורים רק בהסכמת העובד (דב"ע נב/125 – 3 שוכרי סאלם יעקב עאצי ואח' נ' ליר תעשיות לבידים בע"מ, ניתן בבית-הדין הארצי לעבודה ביום 28.1.1993).
בפסיקה מאוחרת יותר נקבע שגם הוצאה כפויה לחל"ת, משמעותה פיטורים. לפי פסיקה זו, לא ניתן להוציא עובד לחופשה כפויה ללא תשלום, ופעולה כזו היא בעצם פיטורי העובד. ברגע שמעסיק מודיע לעובד כי אין לו עבודה עבורו, זכאי העובד לפיצויי פיטורין וזכויות אחרות כמפוטר (ע"ע 10/03 גליה פיליפוביץ נ' סי.פי.אס מחשבים והנדסה בע"מ, ניתן בבית-הדין הארצי לעבודה ביום 21.2.2005).
תשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת החל"ת
בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור. דמי הביטוח יהיו בגובה של 6.57% משכר המינימום. המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור (תקנה 6). כמו כן, נקבע בתקנה 1, כי עובד בחופשה ללא תשלום לתקופה קלנדרית העולה על שני חדשים תמימים רצופים, אם באותה תקופה אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי, ישלם בעצמו את דמי הביטוח.
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
