העסקת עובדים זרים- סקירה
העסקת עובדים זרים – סקירה מקצועית
ככלל, עובד זר המועסק בישראל זכאי לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי. בנוסף על תנאים אלו, לעובד זר זכויות מיוחדות ועל מעסיק של עובד זר חלות חובות מיוחדות ונוספות על אלה שמעסיק חייב לעובד ישראלי – כגון הזכות להסכם עבודה בכתב, לביטוח רפואי פרטי ולמגורים הולמים.
במאמר זה נציין את הזכויות החלות על כלל העובדים הזרים בישראל, אך יש לזכור כיזכויות העובדים מוסדרות גם בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה המקנים זכויות יתר (לדוגמא הסדרים קיבוציים המסדירים זכויות של עובדים בבניין, בחקלאות וכדו'). מאמר זה אינו מפרט את ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים בענפי עיסוק מיוחדים, אלא רק את הדין הכללי. כמו כן, במידה והצדדים סיכמו על תנאים מטיבים, יחולו על העובד התנאים המטיבים כפי שסוכמו.
המאמר מבוסס על מאמר שפרסם משרד הכלכלה.
תנאים מוקדמים להעסקת עובד זר: כללי
ניתן להעסיק עובד זר בישראל, רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
- למעסיק יש היתר תקף, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, להעסיק את העובד הזר במקום העבודה שצוין בהיתר. ההיתר ניתן, על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, למעסיקים בענפי הסיעוד, החקלאות, הבניין, מסעדות אתניות, תעשייה ותשתיות. כמו כן ניתנים היתרים להעסקת מומחים בתחומי עיסוק שונים וכן במקרים מיוחדים. ההיתרים ניתנים בהתאם להחלטות הממשלה, המתקבלות מעת לעת.
- לעובד יש רישיון תקף לעבודה בישראל, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, המתיר לו לעבוד בענף הרלבנטי.
- המעסיק רשם את העובד הזר על שמו ברשות האוכלוסין וההגירה, לאחר תשלום אגרות כדין.
פירוט בנושאים הקשורים להיתר העסקה, לאשרה ולרישיון עבודה בישראל, לאופן גיוס עובד זר לעבודה בענפי המשק השונים, וכן בעניין הזכויות והחובות, של המעסיק והעובד, ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה וכן באתר משרד החקלאות.
תיווך לעבודה והשמה בעבודה באמצעות "לשכה פרטית": כללי
"לשכה פרטית" – מי שניתן לו היתר לעסוק בתיווך כח אדם או בתיווך עובדים זרים לעבודה בישראל.
תיווך בין עובד למעסיק לצורך עבודה והשמה בעבודה בישראל, לגבי חלק מהעובדים הזרים, נעשה באמצעות לשכה פרטית, האחראית גם למתן שירותים מסוימים לעובדים, לאחר שהושמו בעבודה, כגון: קבלת העובד בנמל התעופה והבאתו למקום העבודה, מתן מידע לעובד, המבקש לשנות את מקום העבודה, על מקומות עבודה רלבנטיים, או סיוע בהגשת בקשה לפיצוי בעקבות פציעה.
תיווך עובד זר לעבודה בישראל בענפי החקלאות, הסיעוד והבניין נעשה בהתאם להסכמים בילטראליים בין מדינת המוצא של העובד לבין מדינת ישראל. פירוט לגבי הסדרי הגיוס בהתאם להסכמים הבילטראליים, לגבי כל אחד מענפי הכלכלה הרלבנטיים, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
תיווך לעבודה והשמה בעבודה באמצעות "לשכה פרטית": חובת רישום בלשכה פרטית
על עובדים זרים ומעסיקיהם, בענף הסיעוד, חלה חובת רישום בלשכה פרטית, שהינו אחד מתנאי ההיתר להעסקת העובדים בתחום זה.
ניתן למצוא מידע בקשר לתפקידן של הלשכות הפרטיות, בתחום הסיעוד ובתחום החקלאות, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
חשוב לציין:
- מסירת מידע לעובד – על לשכה פרטית למסור לעובד הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו, בנושאים אלה: התשלום שאותו רשאית לשכה פרטית לגבות מהעובד וכן כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיו ובמניעת ניצולו, לרבות: עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, תיאור העבודה, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל, תקופת העבודה ואומדן השכר הצפוי לעובד בישראל.
- הגבלת תשלום – אסור לגבות מעובד זר, בישראל או מחוצה לה, במישרין או בעקיפין, תשלום כלשהו בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל, בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר וכן בקשר לתיווך עבודה. ואולם – לשכה פרטית, המתווכת עובד זר הנמצא מחוץ לישראל לעבודה בישראל, רשאית לגבות ממבקש העבודה תשלום בקשר לתווך העבודה וכן את עלות כרטיס הטיסה של העובד לישראל, בכפוף לכללים ולסכומים שנקבעו בחוק ובתקנות.
- שמירת ראיה לתשלום בקשר להליך הגיוס – חשוב שהעובד, המשלם סכום כלשהו בקשר להליך הגיוס לעבודה, ישמור על הקבלה. קבלה על תשלום בקשר להליך הגיוס, נדרשת על מנת לברר אם העובד התבקש לשלם תשלום בניגוד לחוק או בניגוד להסכם שבין ישראל ומדינת המוצא של העובד.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: כללי
ככלל, קבלן כח אדם אינו רשאי לעסוק במתן שירותי כח אדם של עובדים זרים, אלא אם כן ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים.
יחד עם זאת, ניתן להעסיק עובד זר באמצעות קבלן כח אדם, אם בהיתר השהייה בישראל, שניתן לעובד, אין הגבלה לגבי המעסיק או מקום העבודה.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: ענף הבניין
בענף הבניין, ניתן להעסיק עובדים זרים, רק באמצעות קבלני כח אדם שקיבלו היתר מיוחד לצורך זה. פירוט בנושא זה באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: ענף הסיעוד
עובדים המועסקים במתן טיפול סיעודי המהווה גמלת סיעוד, מועסקים באמצעות "חברת סיעוד" שקיבלה, מהמוסד לביטוח לאומי, היתר מיוחד לפעול בתחום זה.
קורה שהעובד הזר עובד, אצל אותו מטופל, בחלק מהזמן במסגרת "גמלת סיעוד" (שעות הטיפול המוכרות על ידי הביטוח הלאומי), וכן בשעות שמעבר לגמלת הסיעוד. לגבי שעות הטיפול שמעבר לגמלת הסיעוד, רואים הן בחברת הסיעוד והן במעסיק בפועל כאחראים להענקת הזכויות לעובד ולתשלום שכרו.
המעסיק בפועל יכול שיהיה המטופל עצמו, או אדם אחר המעסיק את העובד הזר לצורך מתן הטיפול במטופל כגון: קרוב משפחה של המטופל.
לגבי שעות העבודה שאינן במסגרת גמלת הסיעוד המעסיק בפועל הוא האחראי להענקת הזכויות לעובד ולתשלום שכרו.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: הגבלת תקופת ההעסקה
ככלל, אין להעסיק עובד באמצעות קבלן כח אדם, משך תקופה העולה על 9 חודשים רצופים. הגבלה זו לא חלה על העסקת עובד זר המועסק בענף הבניין, שבו ניתן להעסיק עובד זר, באמצעות קבלן כח אדם, לתקופה ארוכה יותר.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: איסור קבלת תשלום עבור שירותי קבלן כח אדם
קבלן כח אדם לא רשאי לקבל או לדרוש, בדרך כלשהי, מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבוד אצלו, כל תמורה בעד שירותיו, או החזר של הוצאותיו.
גם המעסיק בפועל לא רשאי לקבל או לדרוש מהעובד, בדרך כלשהי, תמורה, מלאה או חלקית, של סכומים ששילם לקבלן כח האדם בעד שירותיו, או כהחזר הוצאותיו.
לפי החוק, חל איסור לגבות מעובד זר, בישראל או מחוצה לה, במישרין או בעקיפין, תשלום כלשהו בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל, בקשר לקבלת היתר להעסקתו וכן בקשר לתיווך עבודה.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: זכויות העובד הזר המועסק על ידי קבלן כח אדם
עובד זר ועובד ישראלי המועסקים באמצעות קבלן כח אדם, זכאים ככלל לאותם תנאי עבודה.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: חובות קבלן כח אדם כלפי העובד
קבלן כח אדם כמוהו כמעסיק לכל דבר ועניין וחלות עליו כל החובות המוטלות על מעסיק כלפי עובדו.
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: קבלן כח אדם המפר את חובותיו כלפי העובד הזר
עובד זר, שקבלן כח אדם אינו מקיים את חובותיו כלפיו, יכול לפעול בדרכים אלה:
- לדרוש מהמעסיק בפועל לקיים את חובת קבלן כח האדם בנושאים אלה:
- לשלם לו את השכר המגיע לו
- לדאוג להסדרת הביטוח הרפואי שהוא זכאי לו
- לספק לו מגורים הולמים
- לקיים את החובה לבצע הפקדה לפיצויי פיטורים ופנסיה
- להגיש תלונה לגורמים אלה:
- הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה
- מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
- להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, למימוש זכויותיו
העסקת עובד זר באמצעות קבלן כח אדם: אחריות המעסיק בפועל לקיום החובה כלפי העובד
מעסיק בפועל חייב לקיים את החובות שלא קוימו על ידי קבלן כח האדם, בתום 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו דרישת העובד בכתב, מיום הגשת התביעה ובמקרה שהעובד הגיש תלונה, מהיום שבו נמסרה למעסיק הודעה של מפקח לפי חוק עובדים זרים.
יצירת יחסי עבודה
להלן הכללים המיוחדים לגבי יצירת יחסי עבודה, החלים על העסקת עובד זר:
- חובת הסכם בכתב
אין להעסיק עובד זר, אלא אם כן המעסיק התקשר עמו בהסכם בכתב. את ההסכם יש לערוך בעברית ובשפה המובנת לעובד ולמסור לעובד העתק ממנו.
לפיכך, יש לחתום על ההסכם ולמסרו לעובד, כאמור לעיל, לפני תחילת העבודה בפועל.
תוכן הסכם העבודה:
בהסכם העבודה נדרש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו עם העובד (ראה להלן: כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים), וכן פרטים נוספים אלה:
o זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים)
o זהות העובד (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר)
o תיאור התפקיד
o פרטי השכר, רכיביו והצמדתו
o מועד תשלום השכר
o רשימת הניכויים מהשכר
o פרוט תשלומי העובד והמעסיק עבור תנאים סוציאליים
o תאריכי התחילה והסיום של העבודה
o אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי
o תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה
o פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק
o מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה, דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות העובד
הסכמה על שינוי בתנאי העבודה:
הסכמה על שינוי בתנאי העבודה, שהתקבלה לאחר החתימה על הסכם העבודה (לרבות הסכמה לגבי הארכת תקופת העבודה), נדרש לתעד בכתב, בעברית ובשפה המובנת לעובד, במסמך המצורף כתוספת להסכם העבודה והחתום על ידי המעסיק והעובד.
רצוי שהמעסיק והעובד ישמרו, במשך כל תקופת ההעסקה, העתק של ההסכם וכן של כל תוספת להסכם, בשתי השפות, חתום על ידי העובד והמעסיק שניהם.
כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים:
הוראות הסכם העבודה, בדבר זכויות וחובות של העובד והמעסיק, כפופות להוראות "חוקי המגן", הקובעים תנאי עבודה מינימאליים מחייבים, וכן להוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
ההוראות שבהסכם העבודה יכולות להוסיף על זכויות העובד הקבועות בחוק, בהסכמים הקיבוציים ובצווי הרחבה, אך לא לגרוע מהן.
לפיכך, אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד בחוקי המגן או בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כך גם אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד לפי הסכם בילטרלי.
כללים הנובעים מהסכמים בילטרליים:
לעניין יצירת יחסי עבודה, קיימים כללים הנובעים מהסכמים בילטרליים. פירוט נוסף בנושא זה, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
פטור ממתן "הודעה לעובד":
ככלל על המעסיק למסור לעובד, תוך שלושים ימים מיום תחילת העבודה, הודעה בדבר תנאי העבודה. עם זאת, מעסיק של עובד זר, אשר נתן לעובד הסכם עבודה בכתב כנדרש, פטור ממתן ההודעה.
תנאי עבודה
מעסיק חייב לקיים את כל החובות המוטלות עליו ביחסיו עם העובד, בלא קשר לשאלה אם העובד שוהה בישראל כדין.
תנאי העבודה החלים על עובד ישראלי חלים גם על עובד זר. יחד עם זאת, ישנם תנאים מיוחדים החלים על העסקת עובד זר וכן כללים החלים על העסקת עובדים בתחומי משק, שבהם מועסקים עובדים זרים. למידע בנושא, תנאי העבודה החלים על עובד ישראלי לחצו כאן.
תחומים שבהם קיימים כללים מיוחדים לעניין תנאי עבודה החלים על העסקת עובד זר:
- שעות עבודה
- היעדרות מעבודה
- שכר העבודה
- תשלומים נוספים ותנאים סוציאליים
- ניכויים מהשכר
שעות עבודה:
שעות עבודה רגילות
ההוראות בנושא שעות העבודה הרגילות החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים בנושא זה.
כללים מיוחדים לגבי שעות עבודה רגילות בענפי עיסוק מסוימים:
- בענף הבניין – ככלל, שבוע העבודה בישראל הוא בן 42 שעות (החל מאפריל 2018). צו הרחבה קובע, כי בענף הבניין, שבוע העבודה יהיה קצר בשעה אחת משבוע העבודה הרגיל. לדוגמה – אם שבוע העבודה בישראל יקוצר ויעמוד על 41 שעות, יהא שבוע העבודה בענף הבניין 40 שעות.
- בענפי החקלאות – צו הרחבה קובע, לגבי עובדים ומעסיקים בענפי החקלאות, כללים מיוחדים בדבר שעות העבודה הרגילות ויום עבודה מקוצר בחודשי הקיץ (החודשים יולי אוגוסט וספטמבר). בימים א'-ה' – עבודה של 7 שעות וביום ו' – עבודה של 5 שעות. על אף האמור לא יקבל העובד בעד שעת העבודה השמינית ביום עבודה מקוצר גמול עבור שעות נוספות.
- בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל) – הכללים הרגילים לעניין שעות העבודה הרגילות והנוספות וכן לעניין המנוחה השבועית, לא חלים לגבי עובד המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל והם נקבעים בהתאם לנסיבות ספציפיות של ההעסקה ולמתכונת העבודה הכוללת של העובד. זאת מאחר ונקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופל.
עבודת לילה
ההוראות בנושא עבודת לילה החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים בנושא זה.
כללים מיוחדים לגבי עבודת לילה בענפי עיסוק מסוימים:
- בענף הבניין – בעד 7 שעות עבודה בפועל בעבודת לילה, זכאי עובד בענף הבניין, לתשלום שכרו הרגיל בעד 8 שעות עבודה ביום.
- בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל) – הכללים הרגילים לעניין שעות העבודה הרגילות והנוספות וכן לעניין המנוחה השבועית, לא חלים לגבי עובד המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל והם נקבעים בהתאם לנסיבות ספציפיות של ההעסקה ולמתכונת העבודה הכוללת של העובד. זאת מאחר ונקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופל.
הפסקות
ההוראות בנושא הפסקות שלהן זכאי עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר, כגון הפסקה לצורך מנוחה וארוחה.
מנוחה שבועית חופשת חג ושעות נוספות
ההוראות בנושא מנוחה שבועית, חופשת חג, עבודה בשעות נוספות ועבודה במהלך מנוחה שבועית וימי החג החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר.
עובד שאינו יהודי – זכאי ליום מנוחה שבועי ביום המקובל עליו כיום המנוחה השבועי (ימי שישי, שבת, או ראשון), ולחופשת חג במועדים החלים על עובד יהודי או במועדים בהם חלים חגי עדתו, לפי המקובל עליו.
חשוב לציין: בהודעה הניתנת לעובד, בתחילת העבודה אצל המעסיק, יש לציין מהו יום המנוחה השבועי של העובד. כמו כן, על העובד להודיע למעסיק, בתחילת כל שנת עבודה, מה הם ימי החג שהוא בוחר בהם להיעדר מהעבודה. רצוי שהעובד יודיע על כך למעסיק מיד עם תחילת ההעסקה.
כללים מיוחדים בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל):
מנוחה שבועית – הזכאות היא למנוחה שבועית של 25 שעות.
עבודה ביום המנוחה השבועית וחגים – במקרים מיוחדים בהם יש הכרח להעסיק את העובד במהלך המנוחה השבועית אזי על המעסיק לשלם לעובד יום עבודה נוסף בערך של 150%, וזאת בנוסף למשכורתו הרגילה. יש לציין כי בית הדין הארצי קבע כי ככל שהעובד הזר לא היה במנוחה של 25 שעות רצופות אזי שהוא זכאי לגמול בגובה 150% משכרו השעתי הרגיל עבור הפרש השעות שבין השעות ששהה במנוחה לבין 25 שעות. (ערך שעת עבודה: חלוקת שכר החודשי הבסיסי ברוטו (לפני ניכויים) ב-182 שעות).
שעות נוספות – עובד זר בתחום הסיעוד שמתגורר אצל המטופל זכאי לשכר גלובלי העולה ב- 30% על שכר המינימום.
חובת רישום שעות העבודה וימי היעדרות מעבודה:
ככלל, על מעסיק עובד, לצורך עסק, משלח יד, או שירות לציבור, חלה חובה לנהל פנקס ולתעד בו פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד, לרבות: שעות העבודה, שעות נוספות, המנוחה השבועית, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית.
היעדרות מעבודה לעובד זר:
הכללים לעניין היעדרות מעבודה החלים על עובד ישראלי, חלים גם לגבי העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים לעניין היעדרות מעבודה, המעוגנים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כללים אלה חלים גם על העובד הזר המועסק באותם ענפי משק.
שכר העובד הזר – כללי:
הכללים לעניין שכר עבודה החלים על עובד ישראלי, חלים גם לגבי העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, הוראות מיוחדות לעניין שכר העבודה. הוראות אלו חלות גם על העובד הזר המועסק באותם ענפי משק.
כללים מיוחדים בנושא שכר עבודה בענפי עיסוק מסוימים:
- ענף הבניין
צו ההרחבה, קובע את השכר שלו זכאי עובד בענף הבניין, בהתאם לדרגת העובד.
תשלום בעד היקף עבודה מינימאלי – קבלן כח אדם חייב לשלם לעובד זר הרשום אצלו, בחודש מסוים, שכר שאינו נמוך מהשכר המגיע לעובד בעד היקף עבודה של 211 שעות לפחות, כלומר: בעד 182 שעות עבודה רגילות וכן בעד 29 שעות נוספות. זאת גם אם העובד עבד בפועל מספר שעות נמוך יותר. פירוט בנושא זה באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
תשלום עקב הפסקת עבודה בשל תנאי מזג אויר – עובד שקיבל הוראה ממעסיקו שלא לצאת לעבודה עקב פגעי מזג אויר, זכאי, בעד אותו יום, לשכר בעד 4 שעות עבודה ואם ההוראה ניתנה לעובד, במהלך יום העבודה, יהיה העובד זכאי לתשלום בעד 4 שעות עבודה בנוסף לתשלום בעד השעות בהן עבד העובד בפועל. זאת בתנאי שבסך הכול ישולם לעובד, בעד אותו יום, שכר שלא עולה על השכר המגיע לו בעד יום עבודה רגיל.
- ענף החקלאות
צו הרחבה קובע את השכר שלו זכאי עובד בענפי החקלאות השונים ובמקרים מסוימים כללים לחישוב השכר.
דוגמא – עובד בקבלנות, כלומר עובד ששכרו נקבע לפי תפוקה (נורמה), זכאי, בעד כל שבוע עבודה, לתשלום נוסף לשכר המשולם לפי תפוקה, בגובה שכר של ארבע שעות עבודה רגילות.
שכר מינימום
ככל עובד בישראל, גם העובד הזר, זכאי לפחות לשכר מינימום.
שכר עובדים מומחים
מהו המקור לחיוב מעסיקים לתשלום שכר מינימום של כפל השכר הממוצע במשק – http://www.heshevavoda.co.il/?p=9957
אופן תשלום השכר
ככלל על מעסיק לשלם את שכרו של העובד במזומן, או, בהסכמת העובד, באמצעות הפקדה של התשלום לחשבון בנק של העובד. כלל זה חל גם על תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו, כגון: תשלום בעד פריון עבודה, גמול בעד שעות נוספות, או תשלומים אחרים הנלווים לשכר, כגון: תשלום בעד חופשת חג, או חופשת מחלה.
יחד עם זאת המעסיק רשאי לשלם את שכרו של העובד, בהמחאה בנקאית (שיק), או בהמחאת דואר, אם כך נקבע בהסכם קיבוצי וכן אם העובד הסכים לדרך תשלום זו ובתנאי שניתן לפדות את ההמחאה במועד שנקבע בחוק לתשלום השכר.
כללים מיוחדים בנושא שכר החלים לגבי העסקת עובד זר:
לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על המעסיק לשלם את שכרו של העובד הזר לחשבון בנק בישראל בו אין לצד ג', לבד מהעובד, זכויות או ייפוי כוח. על המעסיק להציג את דפי ההפקדה לרשות האוכלוסין על מנת להוכיח את תשלום השכר לעובד.
תשלום השכר שלא לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, מהווה הפרה של תנאי ההיתר להעסקת העובד הזר, ועשויה אף להביא לביטולו.
העובד הזר רשאי להעביר את שכרו, לאחר שהופקד בחשבון בנק כאמור, למדינתו בהתאם לצרכיו ושיקול דעתו הבלעדי.
המעסיק רשאי בהסכמת העובד, לשלם חלק מהשכר במזון ובמשקאות (למעט משקאות משכרים) המיועדים לצריכה במקום העבודה. זאת בתנאי שדרך תשלום זו נקבעה בהסכם קיבוצי, בהסכם העבודה, או שהיא מהווה נוהג מקובל בתנאי עבודה. בכל מקרה, נדרש שהסכום שייוחס למזון ולמשקאות, לא יעלה על המקובל בשוק.
חשוב לציין:
במקרה של מחלוקת בקשר לתשלום השכר במזון ובמשקאות, המעסיק יידרש להוכיח שהסכום שנוכה משכר העובד, הוצא בפועל עבור העובד למטרה האמורה.
מועד תשלום השכר
על מעסיק לשלם את שכרו של העובד בתום החודש שבעדו משולם השכר ולא יאוחר מהיום התשיעי של החודש שלאחריו.
פיצוי עקב הלנת שכר- אי תשלום שכר במועד הקבוע בחוק מהווה "הלנת שכר", המזכה את העובד בפיצוי מיוחד הקבוע בחוק.
תנאים סוציאליים ותשלומים נוספים לעובד זר:
דמי נסיעה
עובד זר, ככל עובד בישראל, הזקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות שהוציא לנסיעה למקום העבודה וממנו.
דמי הבראה
עובד זר, ככל עובד בישראל, זכאי לדמי הבראה המהווים השתתפות של המעסיק בהוצאות נופש.
בענפי החקלאות והבניין קיימים הסדרים מיוחדים, המעוגנים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, החלים בענפים אלה.
הפרשה לפיצויי פיטורים ולפנסיה
מצ"ב מסמך מקיף בנושא הפרשות לפיצויי פיטורים ולפנסיה לעובדים זרים – http://www.heshevavoda.co.il/?p=8532
למסמך המפרט את זכויותיהם הסוציאליות של עובדים פלשתינים המועסקים בישראל בענף השירותים – לחץ כאן
למסמך המפרט את זכויותיהם הסוציאליות של עובדים פלשתינים המועסקים בישראל בענף התעשייה – לחץ כאן
לנוהל גביית הפרשות וניכויים משכר העובדים הפלשתינים המועסקים בישראל בתעשייה ושירותים – לחץ כאן
מגורים הולמים
מעסיק של עובד זר חייב להעמיד לרשות העובד, למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד תם שבעה ימים לאחר סיום העבודה, מגורים הולמים, כהגדרתם בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000. מגורים כאמור צריכים לעמוד בתנאים המינימאליים שנקבעו בתקנות אלו, כגון: גישה נאותה, שטח הלינה העומד לרשות העובד וכן מספר העובדים שניתן לשכן בחדר אחד.
מעסיק, שהעמיד לרשות העובד מגורים, רשאי לנכות משכרו סכום מסוים, כפי שנקבע בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000.
מתי מעסיק פטור מלהעמיד מגורים הולמים לעובד הזר? – למענה על השאלה –http://www.heshevavoda.co.il/?p=11625
ביטוח רפואי לעובד זר
מעסיק של עובד זר חייב להסדיר לעובד הזר, על חשבונו, ביטוח רפואי, למשך כל תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו. פוליסת ביטוח הבריאות המיועדת לעובדים הזרים תקפה לתקופה של שנה בלבד, ולפיכך יש להתחיל בהליך החידוש כשלושה חודשים לפני גמר הפוליסה.
היקף הביטוח הרפואי שהעובד הזר זכאי לו נקבע בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א-2001 והוא כולל חלק משירותי הבריאות הניתנים לתושבי ישראל המבוטחים בקופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כגון: אבחון וטיפול רפואי, בדיקות שונות, תרופות הכלולות בסל התרופות שלו זכאים תושבי ישראל, או ניתוחים מסוימים.
במקרה של תאונת עבודה, מימון הטיפולים ייעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם, אם בתוך 3 חודשים לא נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי מדובר בפגיעה בעבודה, יחול הביטוח הרפואי על שירותי הרפואה שהוענקו לעובד, וזאת גם אם השירותים לא ניתנו על ידי ספק שירותים מטעם המבטח.
על המעסיק למסור לעובד תרגום, לשפה המובנת לעובד, של עיקרי פוליסת הביטוח הרפואי.
מעסיק, שביטח את העובד בביטוח רפואי, רשאי לנכות משכרו סכום מסוים כהחזר הוצאות בכפול לקבוע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2001.עבור עובד זר שאינו עובד בסיעוד ניתן לנכות עד שליש מהסכום שהוציא המעסיק, או שהתחייב להוציא, בעד ביטוח רפואי. עבור עובד זר בסיעוד ניתן לנכות עד מחצית מהסכום.
חשוב לציין: במצבי חירום ניתן לקבל טיפול רפואי בבית חולים, ללא תנאים מוקדמים. ואולם העובד יידרש לשאת בתשלום בעד טיפול רפואי שאין לגביו כיסוי ביטוחי.
ניכויים מהשכר לעובד זר:
כללי
הדין בישראל קובע סכומים, שעל המעסיק חלה חובה לנכות משכרו של עובד בישראל (ניכויי חובה) וכן סכומים נוספים שאותם רשאי המעסיק לנכות מהשכר (ניכויי רשות). כללים אלה חלים, בשינויים מסויימים, גם לגבי העסקת עובד זר.
ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויי חובה
על המעסיק חלה חובה לנכות משכרו של עובד בישראל, סכום מס ההכנסה שהעובד חייב בתשלומו וכן המעסיק רשאי לנכות סכום השווה לחלקו של העובד בדמי הביטוח המשולמים למוסד לביטוח לאומי. תשלומים אלה יש לנכות במקור, לפני תשלום השכר לעובד. כללים אלה חלים גם לגבי העסקת עובד זר.
ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויי רשות
המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, דמי חבר לארגון עובדים שהעובד חבר בו וכן סכום כולל שלא יעלה, בחודש אחד, על 25% משכרו של העובד עבור אלה:
- מקדמה – החזר מקדמה על חשבון שכר העבודה, שנתנה לעובד. בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד עבור שלושה חודשי עבודה.
- חוב – החזר חוב שהעובד חב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: החזר הלוואה. זאת בתנאי שהניכוי מהשכר לא יעלה על רבע מהשכר.
- מגורים – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהחזר הוצאות המעסיק לצורך העמדת מגורים הולמים לרשות העובד. ראו להלן "הסכום המרבי המותר בניכויי בקשר למגורים והוצאות נלוות".
- ביטוח רפואי – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהשתתפות בתשלום בעד הביטוח הרפואי של העובד. ראו להלן "הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר לביטוח רפואי".
- סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
- סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק.
- תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
ניכויים מהשכר לעובד זר: הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר למגורים והוצאות נלוות
הסכום המרבי, שאותו רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד הזר, עבור מגורים שהעמידו לרשותו, קבוע בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכויים בעד מגורים הולמים), ה'תש"ס-2000.
הסכום המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו של עובד זר תלוי באזור המגורים בו הם נמצאים וכן בשאלת הבעלות עליהם. מעסיק שהוא בעלים של המגורים רשאי לנכות חצי מהסכום הקבוע בתקנות כאמור, בניגוד למעסיק שאיננו הבעלים של המגורים. הסכום המרבי שניתן לנכות בהתאם לתקנות אלו, מתעדכן באחד בינואר של כל שנה בהתאם למדד שכר הדירה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המעסיק רשאי לנכות משכר העובד, סכום נוסף עבור הוצאות נלוות למגורים, ששולמו על ידי המעסיק, כגון: תשלומי ארנונה או תשלומים עבור שימוש בחשמל ובמים. גם הסכום המרבי המותר בניכוי תמורת הוצאות נלוות אלה קבוע בתקנות והוא מתעדכן באחד בינואר של כל שנה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הסכומים המותרים בניכוי מפורטים בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000.
חשוב לציין:
מעסיק שהעמיד לרשות העובד מגורים שבבעלותו, רשאי לנכות תמורת החזר ההוצאות למגורי העובד, רק מחצית מהסכום המרבי המעודכן.
בתחום הסיעוד – הסכום המרבי המותר בניכוי משכרו של עובד זר המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל, נמוך יותר.
בתחום החקלאות – הסכום המרבי המותר בניכוי משכרו של עובד זר המועסק בתחום החקלאות, עבור החזר הוצאות מגורים וכן עבור הוצאות נלוות, שונה כמפורט בתקנות.
ניכויים מהשכר לעובד זר: הסכום המרבי המותר בניכוי בקשר לביטוח רפואי
הסכום המרבי שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, כהשתתפות בתשלום ששילם המעסיק בעד פוליסת ביטוח רפואי שרכש עבור העובד הזר קבוע בתקנות.
הסכום המותר בניכוי, לגבי עובד בתחום הסיעוד, הוא הנמוך מבין שני אלה:
מחצית מהסכום שהמעסיק בפועל נדרש לשלם בפועל בעד הביטוח הרפואי.
או
הסכום המרבי הקבוע בתקנות כלהלן:
1. 124.73 (עד ליום 30.9.2017)
2. 134.23 (החל מיום 01.10.2017)
3. 143.53 (החל מיום 02.10.2019)
לגבי עובד זר בכל תחום אחר, גובה הניכוי המותר לא יעלה על שליש מהסכום שהמעסיק בפועל נדרש לשלם בעד הביטוח הרפואי או על 124.73 ₪ – לפי הנמוך מביניהם.
הכל בהתאם להודעת עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשע"ח-2018 – לקובץ ההודעה –לחץ כאן.
חשוב לציין: סכום הניכוי המרבי, מתעדכן מעת לעת. לכן מומלץ מאד לבדוק בכל זמן נתון את התקנות הרלבנטיות לגבי הניכוי המותר באותה עת.
ניכויים מהשכר לעובד זר: הגבלת סכום הניכוי הכולל עבור מגורים וביטוח רפואי
אין לנכות משכר העובד, סכום כולל העולה על הסכום ששולם בפועל על ידי המעסיק ולכל היותר עד 25% מהשכר.
ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויי רשות משכר חודש העבודה האחרון
משכר חודש העבודה האחרון רשאי המעסיק לנכות כל יתרה של חוב שהעובד חייב למעסיק, ואשר נצבר בשלושת חודשי העבודה האחרונים.
ניכויים מהשכר לעובד זר: ניכויים משכר העובד שיש להעביר למקום ייעודי
בהתאם לסעיף 25 א' חוק הגנת השכר – ניכויים משכר העובד (חובה או רשות) אשר יש להעבירם למקום ייעודי מסויים (למשל לרשויות המס או למוסד לביטוח לאומי או לארגון העובדים שבו העובד חבר) – יועברו לאותו מקום מיד בסמוך לניכוי שלהם משכר העובד.
תלוש שכר לעובד הזר:
ככלל, המעסיק חייב למסור לעובד בישראל תלוש שכר, לא יאוחר מהיום התשיעי של החודש, שלאחר החודש שבעדו משולם השכר. ההוראות בנושא זה חלות גם לגבי העסקת עובד זר.
תלוש השכר חייב לשקף את התשלום המלא ששולם לעובד בפועל, כלומר: שכר יסוד, תוספות וכל תשלום נוסף אחר, כך שהסכום בתלוש, לאחר ניכויים, זהה לתשלום ששולם בפועל.
בתלוש השכר נדרש לציין את כל הפרטים הקבועים בחוק, כגון: פרטי העובד והמעסיק, הוותק של העובד, ימי חופשה וימי מחלה שנוצלו באותו חודש ואלו שנותרו לזכות העובד, השכר, התוספות לשכר וסכומים שנוכו מהשכר.
הפרטים שאותם נדרש לציין בתלוש השכר קבועים בחוק הגנת השכר. כחריג לכלל, אין חובה למסור לעובד תלוש שכר במקרים הבאים:
המעסיק הוא יחיד, כלומר הוא אינו חברה או תאגיד אחר
העובד מועסק אצל המעסיק, שלא במסגרת עסק או משלח יד של המעסיק
לדוגמא – עובד זר המועסק בתחום הסיעוד על ידי המטופל.
חשוב לציין: רצוי שהמעסיק ימסור לעובד ויחזיק בידו, מסמך הכולל פירוט של התשלומים ששולמו לעובד.
בטיחות בעבודה והתנהגות בעת פגיעה בעבודה – עובד זר:
בטיחות בעבודה
ככלל, מעסיק נדרש לקיים הוראות שונות הקשורות בשמירה על הבטיחות בעבודה ובכלל זה לתת לעובד הדרכה, בשפה שהעובד מבין, הן לפני תחילת העבודה והן מעת לעת במהלך העבודה. כמו כן המעסיק חייב לספק לעובד ציוד מגן אישי וסביבת עבודה בטוחה.
פגיעה בעבודה
מעסיק חייב לדווח למפקח עבודה אזורי, על תאונה שהתרחשה במקום העבודה.
חשוב לציין: מעסיק חייב לסייע לעובד שנפגע בעבודה, במילוי הטפסים הדרושים לצורך הגשת תביעה לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות באישור דבר התאונה, וכן במימוש זכותו של העובד לקבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה.
סיום יחסי עבודה בין מעסיק לעובד זר:
סיום יחסי עבודה ביוזמת העובד
עובד זר, ככל עובד אחר, רשאי לפנות למעסיק בבקשה לסיים את עבודתו.
חובת מתן הודעה מוקדמת
ככל עובד בישראל גם עובד זר, המבקש להפסיק את עבודתו, נדרש למסור למעסיק "הודעה מוקדמת".
הוראות מיוחדות בתחום הסיעוד – נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום ואף להרחקה העובד הזר מישראל.
עובד בתחום הסיעוד המבקש לסיים את עבודתו, נדרש למסור, הן למעסיק בפועל והן ללשכה הפרטית בה הוא רשום, "הודעה מוקדמת", במועד מוקדם יותר מהמועד הקבוע לעניין זה לגבי עובדים בתחומים אחרים.
אי מסירת הודעה מראש כאמור או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל.
הגבלה זו לא חלה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש מהעובד להישאר אצל המעסיק.
סיום יחסי עבודה ביוזמת המעסיק
הכללים בדבר סיום יחסי עבודה ביוזמת המעסיק (פיטורים), החלים על עובד ישראלי, חלים גם על עובד זר.
חובת הודעה לרשות האוכלוסין וההגירה
עובד זר שוהה בישראל מכח אשרת שהייה הניתנת לצרכי עבודה בלבד.
על עובד זר שעבודתו הסתיימה, בין אם מרצונו ובין אם משום שפוטר, להודיע על כך מיד לרשות האוכלוסין וההגירה ולהסדיר את המשך תוקף אשרת השהייה בישראל.
עובד, שטרם חלפו 51 חודשי עבודה לפני מועד סיום העבודה, רשאי להישאר בישראל למשך 90 ימים לצורך חיפוש עבודה חלופית, אצל מעסיק שלו היתר להעסקת עובד זר בענף הכלכלי שלצורך עבודה בו הגיע העובד לישראל.
עובד שלא מצא מקום עבודה חלופי, תוך 90 הימים, נדרש לעזוב את ישראל, שאם לא כן הוא צפוי למעצר והרחקה מישראל.
האם עובד זר זכאי לפיצויי פיטורים כאשר תוקף האשרה שלו פג ובשל כך העסקתו מסתיימת? – למענה על השאלה – http://www.heshevavoda.co.il/?p=11848
המידע האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי מצדה של חברת חשב מערכות מידע (2012) בע"מ
מסמכים מקושרים
